יום שני, 29 באפריל 2013

חוזרים מירונה

זי הרבה זמן לא הייתי במירון וגם השנה לא חשבתי ללכת, אך חברה שלי העלתה את הרעיון וביקשה שאבוא איתה, וכמו תמיד כשהייתי שם ידעתי שאחזור.
עמדתי על הפרנצ'עס שנועדו לנשים, צופה מלמעלה על הרוקדים, הם חגו במעגל כולם ביחד, ראש ישיבה מכובד עם בחור צעיר בכיפה סרוגה גדולה, בחור ליטאי עם חסיד, ובמרכז רוקד סבא זקן, בידו הוא מניף את מקל ההליכה שלו גבוה גבוה, עיניו עצומות, והוא רוקד בלהט, נראה היה כאילו טרמפולינה מונחת מתחת לרגלי הרוקדים, ולמרות החום הכבד והעומס הרב, הם רקדו ללא הפסקה, שרים בכל כוחם.
וקצת יותר למעלה מבעד לחלונות המקומרים ראיתי את הלומדים והמתפללים, יושבים על ספסלי עץ מתנדנדים מעל הגמרא, ויונה קטנה עומדת על אדן החלון מביטה מלמעלה על קהל הרוקדים.
הבזקתי פלאש אחרון וירדתי, מפנה את מקומי לאחרות שגם רוצות לראות.