יום שישי, 27 בדצמבר 2013

יהודים מתכוננים לשאבעס קודש!

יום שישי הוא יום מיוחד, אני אוהבת לצאת ביום הזה ולתפוס עם המצלמה את האווירה של ערב שבת ברחובות, בכל מקום שבו תהיו, בין אם זה שוק מחנה יהודה בירושלים ובין אם זה במכולת כאן מתחת לבית, תראו אנשים נושאים שקיות עמוסות במיני מטעמים, כשזר פרחים תחוב בין הידיים, ועיתון לשבת מבצבץ מהשקית שמדיפה ריח טוב של פופקורן חם וטרי.
יש גם את אלה שמנצלים את היום החופשי לטיול קצר, יושבים בבתי הקפה לכוס קפה חם עם קצפת, או לגביע גלידה..(ברר..קר) כך או כך כולם מתכוננים לשבת, גם הילדה הקטנה שירדה לזרוק את הפח..

בשוק מחנה יהודה האווירה עמוסה מדי בכדי לקלוט את הדברים הקטנים שמתחבאים בין הדוכנים העמוסים בסחורה , ובכל אופן מבעד לעינית הכל נראה שונה, אני לא רואה צעקות ובלאגן, אני רואה הרמוניה יפה של קולות וצבעים, הרמוניה ששמורה רק לערב שבת, לשעות הלחוצות של צהרי יום שישי קצר.




















































































אנחנו עוזבים את השוק, את העגלות המתגלגלות על 3 גלגלים ועוד גלגל אחד שבור, את הצעקות של הרוכלים, את הריח הטוב של הירקות הטריים, את העוגות, החלות שיצאו זה עתה מהתנור...הכל נשאר מאחור ואנחנו נכנסים לשקט של הסמטאות, אני אוהבת סמטאות, ובמיוחד סמטאות שמחביאות בתוכן הרבה סודות, אני יכולה לשוטט בסמטא אחת הרבה זמן, להריח את המקום, לחקור אותו, לגלות את ההיסטוריה שלו...

בהמשך לפוסט הזה  הבטחתי וקיימתי, וחזרתי לסמטא האהובה עלי, גיליתי שם עולם מלא, אינסוף של דברים יפים ועתיקים, ואני שוב יחזור לגלות עוד ועוד..






















המשכנו לטייל בסמטאות היפות, נעצרים מדי פעם (או יותר..) לתמונות, מחוגי השעון זזו קדימה במרץ, ואנחנו לא שמנו לב לשעה המתאחרת,הכול היה יפה כ"כ, שקט ושלו, בהמשך נגלו לעיננו דוכנים עמוסים בפריטים יפים, חפצי אמנות, זהו אחד מהירידים האהובים עלי, אני אוהבת לראות את היצירתיות של האנשים, איך פריט יפה נהפך למשהו אמנותי ומיוחד.


















זה היה הסיור שלנו, מקווה לצאת לעוד כאלה ולשתף אתכם.

גיט שאבעס!

יום רביעי, 25 בדצמבר 2013

והפעם הילדים במטבח..

מידי פעם אמא צריכה חופש, ומידי פעם אמא רוצה לבוא הביתה ולגלות הפתעה מחממת את הלב, כמו סלסלת קש מלאה בפיציות חמות, בשביל זה צריך לתת לילדים להיכנס למטבח ולא כדי לאכול קערת קורנפלקס, אלא כדי להכין הפתעה טעימה לאמא!

אז תדפיסו את הדף  המצורף למטה (מתוך העיתון "אשדוד בכותרות" בו התפרסם המתכון) תשתדלו להניח אותו ליד הילדוד'ס ומעכשיו מה שנותר הוא  רק להמתין להפתעה...



































לאלה שעדיין לא קנו משקפי קריאה:

פיציות

להיות במטבח זו חוויה גדולה לילדים, אבל לא במטבח המשחקים העשוי פלסטיק, אלא במטבח אמיתי, לחוש ולהרגיש את כל החומרים, לרדד בצק עם מערוך גדול מעץ, לערבב כל מיני תבלינים יחד וליצור מאכל מיוחד מאוד, הפתעה לאמא שעוד מעט תחזור...

המתכון הבא קל מאוד להכנה, כל הילדים יוכלו להשתתף בהכנה, מהילד הקטן שיפזר את הגבינה צהובה ועד לילד הגדול שיחתוך את הפיצה לפרוסות .הילדים בבית מאוד יהנו להכין אותו במיוחד שזה מאכל אהוב עליהם ועל מבוגרים כאחד.

החומרים..תודה לרחלי על הכלים























אופן ההכנה:

1. מרדדים בצק עלים או מלאווח לעובי בינוני (לא מדי דק) אם יש קצוות חותכים אותם עד שמקבלים מלבן ישר.

מכינים רוטב לפיצה:

2. בקערה מכניסים:

2 קופסאות קטנות (100 גרם) של רסק עגבניות

2 כפות שמן זית

1/2 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור (אפשר פחות)

3 כפיות אורגנו (אפשר יותר לפי הטעם)

1 כפית פפריקה מתוקה

מערבבים יחד את כל החומרים עד לקבלת תערובת אחידה.

3. מורחים את הרוטב על הבצק עלים, שימו לב לא למרוח בקצוות.

4. מפזרים על הבצק טבעות זיתים ובצל חתוך לטבעות, מלמעלה מפזרים גבינה צהובה מגוררת.

5. מגלגלים את הבצק לרולדה מהצד לכיוון פנים.

6. חותכים את הרולדה לפרוסות בעובי בינוני.

7. מניחים את הפרוסות בתבנית מרופדת בנייר אפיה.

8. בעזרת מבוגר מכניסים את התבנית לתנור ואופים בחום של 200 מעלות למשך כ-20 דקות עד שהפיציות מקבלות צבע זהוב.


יום חמישי, 19 בדצמבר 2013

סלט כרוב אדום עם פיצוחי מנצ'ס


הרבה מאתנו מקדישות זמן רב מאוד כדי להכין את הסלטים לשבת, טיגון חצילים, קליית פלפלים וכל השאר אלו דברים שדורשים מאתנו זמן וכוח מה שלא תמיד יש לנו. אני אוהבת סלטים חיים, ניתן להכין אותם ממש לפני הסעודה, הם טעימים ורעננים ותמיד אפשר לגוון. את הרעיון לסלט הזה קבלתי מחברתי, הוא מכיל שלושה רכיבים בלבד, זמן ההכנה שלו הוא בדיוק כמה דקות ואפילו הרוטב לא מסובך. הטעם כתמיד עסיסי במיוחד אל תתפלאו אם הסלט יהפוך לאחד מהסלטים הקבועים בסעודות השבת.



































החומרים:

1 כרוב אדום חתוך

בצל ירוק קצוץ דק

1/4 כוס פיצוחים מנצ'ס

לרוטב:

3 כפות חומץ

1/3 כוס שמן זית

3 וחצי כפות סוכר

כפית ורבע מלח


יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

ארון מפתחות מעוצב

את הארון הזה קבלתי מתנה בפורים של שנה שעברה, אני אוהבת כל מיני ארוניות מעוצבות, אבל את העיצוב של הארונית שקבלתי לא אהבתי, לא התחברתי לצבע ולעיטור של הקפה, מיד כשראיתי את הארונית הזו ידעתי שיבוא יום ואעצב אותה לפי טעמי האישי, קצת אחר כך כבר עברנו דירה, והארונית הנחמדה נשארה בתוך הקופסה מחכה ליום שאשתמש בה, לפני קצת זמן הורדתי אותה מהבוידם, הסרתי שכבות אבק והתחלתי לעצב אותה בעיצוב שאני אוהבת, עיצוב שמשתלב עם כל שאר הדברים בבית שלי.


































כך היה נראה הארון לפני:



דבר ראשון צבעתי את הארון בצבע לבן שמנת, הצבע האהוב עלי, וכמובן שהורדתי את הכוס קפה שהיה מודבק בחזית


































לאחר יבוש מלא הדבקתי נייר לבן על החזית כדי שלאחר מכן הרקע לא יראה מתחת לבד שאדביק
ובחזית הדבקתי בד משבצות בצבע תכלת.


































כשהבסיס מוכן ניתן להתחיל לעטר לעצב ולהוסיף אלמנטים מעניינים ככל העולה על הדמיון,
אני הדבקתי עיטור מגבס שצבעתי אותו בצבע לבן עם נגיעות של כסף וחרוז פנינה לידית של הדלת.


































מה שנשאר זה רק לתלות את הארונית הנחמדה הזו...ואת זה אני לא יודעת לעשות:(

יום שלישי, 17 בדצמבר 2013

שמלת כלה מנייר

אנחנו בסטודיו אוהבים מאוד יצירתיות ויותר אוהבים ליישם רעיונות ולהגשים חלומות..
כשגיטי מפרסום "פוינט" פנתה אלינו בבקשה ליצור לה שמלת כלה מנייר, נרתמנו למלאכה, הזמנו מעצבת אופנה, סוכן ניירות ו"מומחה בקיפולי אוריגמי" וכך לאט לאט נוצרה לה השמלה היפה...
ובסוד...אנחנו שוקלים בהחלט על פתיחת סלון לשמלות כלה מנייר :-)



והנה השמלה מככבת במודעה..(עיצוב המודעה סטודיו פוינט)

עיצוב המודעה סטודיו פוינט

יום שני, 16 בדצמבר 2013

"הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר..."


הפתיתים הלבנים שנוחתים ברכות על האדמה ונערמים לאט לאט לשכבה עבה של שמיכה לבנה ורכה, השקט ששמור רק לשלג, הקור המקפיא שעוטף אותנו עמוק לתוך המעיל, והבובה שנוצרת רק ביום הזה..כל אלה גורמים לי להתאהב מחדש בתופעת הטבע הלבנה הזו.

שנה ראשונה שיורד שלג ואני באשדוד, שנה ראשונה שאני מתרגשת דרך הטלפון..ומרגישה דרך תמונות...אבל זה רק לחצי יום.

אני נוסעת באוטובוס לירושלים, האווירה מרגשת, ילדים רוקדים על המושבים לכל מראה של לבן גם אם זה הצבע של הפסים על הכביש..אני יורדת לאוויר הקר של ירושלים, לשלג רטוב להתחלה של כמה ימים טובים.




























ברוכים הבאים לירושלים


























































נתי עדיין באשדוד, הכבישים סגורים ואני בלחץ שהוא יבוא...מרב לחץ ודאגה אני לא עושה כלום רק מחכה לבוקר..


תמרור נחוץ בשלג



































יום שישי בבוקר, 6:50 נתי על הרכבת לירושלים, אני רגועה ויוצאת להרגיש את השלג, קר מאוד בחוץ, הפתיתים נוחתים לי על הפנים ואני שותה את המים הצלולים ישר מהשמים..


































אנשים הולכים להתפלל, טובעים בתוך השלג העבה, אודה, זו הייתה אטרקציה לראות איך כל אחד הולך, יש את אלה שבוחרים ללכת על השלג ולטבוע בפנים, ויש את אלה שלא אוהבים "הפתעות" ולשקוע פתאום ולכן הולכים על השכבה הנמוכה יותר או על הכביש שהמפלסת דאגה לפלס מייד בבוקר..



























בשעה 11 נתי מגיע עם מונית הביתה...אנחנו יוצאים לחגוג!

























מיין שטעטעלע בעלז...
























חצר בית המדרש בעלז (מבעד לחלון)














































הרי ירושלים
























ממש כמו היידי בת ההרים




























ה-770 ברמת שלמה (מי המציא את הזום?)
מפלסת שלג ומסוקים משטרתיים...
















































שלג שלושה ימים זה כמו מתנה בחבילה עוברת, בכל עטיפה  שמורידים מתגלה עוד מתנה...
כל יום היה מוקדש למשהו אחר, וכך יכלנו להנות מכל מה שהשלג מציע.





























מראה שגרתי בימי השלגים..בנסיון לחלץ רכבים


































לאחר שהלכנו וחקרנו את השלג ביום שישי וראינו אם טוב השלג או לא, ומה מידותיו, עומקו ורחבו..התכוננו לשבת המלכה.

הפעם גם בחוץ נפרשה מפה לבנה לשבת, המראה היה מדהים, מיוחד וטהור, השקט של ליל שבת היה עמוק מתמיד, רק רחשי פסיעות הרגלים של האנשים נשמעו ברחוב, הפתיתים ירדו ברכות ובנעימות על המצע הלבן מוסיפים לו עוד גובה...
לאחר הסעודה יצאנו לסיבוב קצר, נושמים את האוויר הצלול, נהנים מפתיתים רכים שנחתו על הפנים, רואים את השלג וחווים אותו באמת.






















במוצאי שבת, בכפור העז ששרר בחוץ עלינו לגג ויצרנו בובה גדולה וגבוהה, הצטיידנו בכלי עבודה, ובהרבה מרץ וכח, החושך והקור שחדר לעצמות והקפיא את האצבעות לא מנע ממנו להמשיך בעבודה, יצרנו 2 כדורים גדולים, שייפנו עם הידיים ועם סכין עד שלאט לאט נוצרה בובה שהזכירה לנו את הגולם מפראג (מספרי הילדים..)
לאחר מכן עשינו צילומי סטודיו מרהיבים במיוחד עם פנס ענק שמצאנו קבור בארון השירות..
זו הייתה חוויה אדירה, לא משנה שאח"כ לא הרגשתי את הידיים והרגליים ותודות להורי המסורים אט אט חזר הדם לזרום באצבעותי.




















ביום ראשון בבוקר עדיין לא שבענו, עלינו לגג לראות מה שלום הבובה החמודה, היא עדיין עמדה על תילה מחייכת בחיוך שרוך, האף הכתום שלה החל להירקב ולהשחיר, שמחנו לראות אותה והיא שמחה לראות אותנו, החלטנו להקדים את פורים וכל כמה דקות החלפנו לה תלבושת כמובן עם צילומים של כל המשפחה וכל אחד לחוד..בסוף נראה היה שכבר נמאס לה, אז פשוט הפסקנו ואמרנו לה תודה ולהתראות בשנה הבאה..(או אולי עוד נספיק שוב בחורף הזה?)





























להתראות בשלג הבא

ולסיום,

תמונה שלי בשנת תשנ"ב (בת שנה) בשלג של אותה שנה...ומאז אני אוהבת שלג!


































מוזמנים להגיב ולשתף!

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

המחברת הסודית שלי..

מי לא אוהב לכתוב במחברות סודיות את הגיגי ליבו, את כל הדמיונות והפנטזיות-מה אני אהיה כשאגדל, או אפילו לכתוב מן יומן כזה ממש כמו בסיפורים של פעם. יש כאלה שמסתפקים במחברת של "דפרון" (זוכרים אותם??) או של קמפוס..או ניקי או אני יודעת מה כל החברות והמותגים שהולכים היום..אני חושבת שהעיצוב החיצוני של המחברת משפיע על הטקסט הפנימי, מחברת ישנה, חומה ועתיקה עם מנעול זהב בצידה תגרום לנו לכתוב  רומן מרטיט ומרגש.. מחברת קרועה ובלויה תגרום לנו לכתוב על יומן מלחמה, ומחברת מקושטת כמו זאת שתכף תראו תגרום לנו לכתוב את כל מה שאנו אוהבים ורוצים לעשות, את השאיפות, הרצונות והחלומות...

ומשפט יפה שאהבתי "האפשרות שהחלום יתגשם היא שעושה את החיים מעניינים" (פאולו קואלו)








יום ראשון, 8 בדצמבר 2013

סוד הגן הנעלם

בדרך הביתה מהלימודים ירד גשם, גשם רגיל של חורף, גשם שמכניס אנשים הביתה ומשאיר רחובות ריקים מאדם, השלוליות הרדודות כמו קראו לי לבוא אליהן, הצמחים הנוטפים מים קרצו לי להתקרב יותר, במקום להיכנס לבנין ולהגיע לבית חמים ונעים, נשארתי למטה, עם מטריה ביד אחת ומצלמה ביד השניה הנצחתי את הגשם בחצר ביתי, השקט ששרר בחצר העמוסה תמיד בקבוצת גרוזיניות שמתאספות כל יום למשחק היומי שלהם היה מדהים, טיילתי בנחת בחצר, מנסה לגלות מה שמסתתר שם מאחורי הבניינים הישנים הללו, גיליתי הרבה, נשביתי בקסמו של הגן הנעלם...

בבית, עברתי על חלק מן התמונות עם המכחול האישי שלי שנתן לתמונות את הקסם שהרגשתי שם למטה...
המילים שהוספתי לתמונות הן בהשראה מהאווירה וממה שהתמונה משדרת, כל המילים מתוך אוסף השירים האהובים עלי.






יום חמישי, 5 בדצמבר 2013

עוגה לשבת


כשאנחנו באים לבקר את דודה שלי היא תמיד מוציאה צלחת עם מגוון פרוסות עוגה טעימות במיוחד, אי אפשר להיות אצלה ולא לצאת עם מתכון מוצלח, את עוגת השוקולד אני הכי אוהבת, פשוט שמים את כל החומרים במיקסר ומתקבלת עוגה שלא נשאר ממנה פרור אחד. אני ממליצה לאפות אותה בתבנית אינגליש קייק כך מתקבלת עוגה גבוהה ויפה.



































החומרים:

5 ביצים

3/4 כוס סוכר

3/4 כוס שמן

3/4 כוס שוקולית

1 ורבע כוס קמח תופח/ קמח+אבקת אפיה

3 כפות ליקר שוקולד

1/2 ריצ' -קצפת צמחית

החומרים לציפוי שוקולד:

חבילת שוקולד מריר

1/2 חבילת ריצ'-קצפת צמחית

אופן ההכנה: 


מערבבים את כל החומרים במיקסר, אופים למשך חצי שעה בתנור שחומם מראש לחום של 170 מעלות.

הכנת ציפוי השוקולד:

ממיסים בסיר חבילת שוקולד מריר, לאחר מכן מוסיפים חצי חבילת ריצ', שופכים את קרם השוקולד על העוגה בעודה חמה.  

גיט שאבעס לכולם..ואיזה כיף שהתחיל החורף!!

חנוכה הולך ומתרחק..

"חג" אורים


























בימים ההם...בזמן הזה
זאת חנוכה













































והנה כמה תמונות מהאוכל שהיה במסיבות...היה טעים!!!