יום שלישי, 28 בינואר 2014

אות היא לאמן

בדרך כלל אני לא משתתפת בתחרויות, אבל בתחרות הזו השתתפתי מכמה סיבות.
התוועדתי לתחרות דרך אתר פרוג, בפורום עיצוב גרפי, לא התעמקתי בזה יותר מדי והמשכתי הלאה, אבל אז התחלתי לקבל אימיילים מחברות ומידידות על התחרות וכשראיתי שמכל המקומות זה מגיע אלי חשבתי שאולי בכל אופן כדאי לי לנסות.
סיבה נוספת היא הסיבה של נושא התחרות "גבורה יהודית בשואה", רציתי להשתמש בידע שיש לי בתחום העיצוב והגרפיקה ולנסות להעביר מסר חד וברור, מסר מרגש שיספר על הגבורה היהודית בשואה, הגבורה שנצחה ומנצחת.

את תחילת הרעיון לעיצוב הכרזה קבלתי מתמונה מוכרת מאוד, בתמונה רואים רב יהודי (את הפרטים על הסיפור מאחורי התמונה ניתן לקרוא באתר הדברות) עטוף בטלית ועטור תפילין, עומד יחף בין אחיו היהודים שזה עתה הוכו, וסביבו קלגסי אס-אס משועשעים. 
























רציתי לעצב כרזה שתבטא את הגבורה היהודית בשואה, גבורה אמיתית, גבורה שניצחה את ההשפלה, גבורה שרוממה את היהודים בשואה. לא גבורה פיזית, אלא גבורה רוחנית.
והציצית שהיא כנגד כל תרי"ג מצוות, הציצית שמזכירה לנו לשמור ולקיים את מצוות התורה, והפסים של הטלית שהזכירו לי את המדים שלבשו היהודים במחנות הריכוז, התחברו לי לרעיון לכרזה, רעיון שיבטא את הגבורה היהודית בשואה.

מקום שני בתחרות אות היא לאמן
























הרעיון מאחורי הכרזה:

הגבורה היהודית בשואה היא לא גבורה פיזית, היא גבורה רוחנית, גבורה שניצחה ותנצח את מה שניסו הנאצים ימ"ח להשמיד בשואה. ודווקא בתוך המחנות עם מדי אסירים מפוספסים, מאחורי גדר תיל מאיים ודוקרני, עמדו היהודים ובמסירות נפש עילאית קיימו את המצוות, המצוות שהן קיום העם היהודי, והן הניצחון הגדול בשואה.

בכרזה רציתי לבטא את הרעיון של המסירות נפש לקיום המצוות בשואה, ספרים רבים נכתבו ובהם סיפורים מצמררים ומרגשים על יהודים שלמרות כל התנאים הנוראים התעקשו לקיים כל מצווה ומצווה והיו מוכנים למסור את נפשם למען דבר קדוש זה.

הציצית שקולה כנגד כל המצוות כולן, ולכן בחרתי בציצית (טלית) כדי לבטא את קיום המצוות בשואה שהיא הגבורה היהודית. סיבה נוספת בשלה בחרתי בטלית כיוון שעל הטלית ישנם את הפסים המזכירים את מדי האסיר שלבשו היהודים במחנות, את הציציות החלפתי בגדר תיל לבן, זאת כדי לבטא גם ציצית וגם גדר תיל, ולהעביר את המסר, שדווקא בתוך המחנות כשצעדו היהודים לקראת המוות, ובתוך החולשה הפיזית הקשה הייתה בהם גבורה חזקה, גבורה יהודית שניצחה ותנצח.

המקור לפסוק "וראיתם אותו וזכרתם" (במדבר טו, לט, פרשת ציצית)

בכנס לזכרון השואה בנושא "גבורה יהודית בשואה" שהתקיים אתמול בבנייני האומה הכריעו השופטות בין כל הכרזות על שלושת הכרזות הזוכות, כשהכריזו שהכרזה שעיצבתי זכתה במקום השני הרגשתי הרגשת סיפוק נפלאה, הרגשה שהצלחתי להעביר את המסר וזהו הדבר החשוב ביותר מבחינתי.
שנזכה להמשיך לנצח עם גבורה רוחנית אמיתית, כי זו הגבורה היהודית.













יום שישי, 24 בינואר 2014

השקשוקה של נתי

את המאכל שנקרא שקשוקה הכרתי רק מהמסעדות, אף פעם לא התגריתי מהביצים הצהובות ששקעו בתוך רוטב אדום וסמיך והוגשו בתוך מחבת לוהטת עם לחם שחור ליד. אבל הכול השתנה כשיום אחד נתי הכין שקשוקה ואני טעמתי. הטעם היה מעדן ומאז כל מוצאי שבת בסעודת מלווה מלכה נתי מכין שקשוקה, לפעמים אני לא יכולה להמתין עד למוצ"ש ואנחנו אוכלים גם ביום שישי בצהריים, נתי שדרג את המתכון, והוסיף תיבולים ורעיונות משלו שהופכים את השקשוקה למאכל ייחודי וטעים במיוחד. אין מי שטעם ולא ביקש את המתכון אז הנה הוא לפניכם..תזהרו זה ממכר!

השקשוקה של נתי



































החומרים:

1 בצל גדול קצוץ דק

4 שיני שום קצוצים דק

3 עגבניות גדולות

3 כפות אבקת מרק עוף פרווה

מלח ופלפל לפי הטעם

1/2 כוס מים

אופן ההכנה:

1.חותכים את הבצל והשום דק ומטגנים אותם בשמן עמוק עד להזהבה.

2. חותכים את העגבניות לחתיכות קטנות ומוסיפים למחבת מטגנים כ-2 דקות, אח"כ מוסיפים 1/2 כוס מים חמים, אבקת מרק מלח ופלפל ומערבבים.

3. מבשלים על אש  נמוכה למשך כ-20 דקות, יש לערבב כל כמה דקות.

לאחר מכן מוסיפים את הביצים, מכסים את המחבת ומבשלים עד שהביצים מבושלות (כל אחד לפי טעמו האישי, אני אוהבת שהן קשות..)

מגישים לוהט עם המחבת ולא לשכוח לחם וסלט קצוץ דק!

תודה לנתי על המתכון ועל השקשוקה!






יום שלישי, 14 בינואר 2014

פשטידת קוטג'

שיחות עם חברות מהסמינר הן שיחות שמאופיינות בעדכון קורות החיים שהספיקו להשתדרג במשך הזמן, בין לבין הן כוללות גם סיפורים על ארוחות הצהריים שאנו מכינות לבעלים היקרים שלנו (עדיין זוג צעיר) ואני בדרך כלל שולפת מבת שיחתי  גם כמה מתכונים..כי זה האוסף החדש שלי ( ראו האוספים שלי ), למה כל ההקדמה הזאת? ניחשתם נכון, זכיתי לשיחה כזו, שיחה שמחזירה אותנו לימות הסמינר, לחוויות, לזכרונות המתוקים, ומנחיתה אותנו למטבח שלנו, ולשעה שאומרת שהגיע הזמן להכין צהריים, וחברתי היקרה איתה שוחחתי (היה ממש נחמד מוזמנת להתקשר שוב..) התגלתה כשפית לא קטנה וגלתה לי כמה סודות מהמטבח שלה, המתכון הראשון שקבלתי הוא "פשטידת קוטג'" הספקתי להכין אותו כבר כמה פעמים, לכמה אנשים..והתגובות היו כ"כ נלהבות שהייתי חייבת לשתף אתכם במתכון, כמו תמיד המתכון קל מאוד, הרכיבים זמינים והטעם נפלא!


































אז מה צריך ואיך מכינים?

החומרים לכ-14 פשטידות אישיות

4 חבילות קוטג'

4 ביצים

2 בצלים גדולים מטוגנים

3 כפות אבקת מרק פטריות/בצל

6 כוסות פצפוצי אורז

גבינה צהובה מגוררת

פטריות מטוגנות

אופן ההכנה:

מערבבים יחד את הקוטג', ביצים, אבקת מרק, פצפוצי אורז ובצל מטוגן. מעבירים את הבלילה לתבניות אישיות, מלמעלה מפזרים גבינה צהובה מגוררת ופרוסות פטריות מטוגנות.
אופים בחום של 200 מעלות עד להזהבה.

ברכי תודה ענקית על המתכון, מוזמנים להגיב ולשתף איך יצא לכם..

יום רביעי, 8 בינואר 2014

2 זה תמיד ביחד!

אומרים שכשטוב הזמן עובר מהר...
כ"כ מהר חלפו שנתיים, שנתיים מלאות בחודשים, שבועות, ימים ורגעים מאושרים, רגעים שעוברים כ"כ מהר ומגלים לנו שהנה עוד שנה עברה.
















התרגשתי מאוד לקראת היום המשמח שמסמל בעיני המון, ספרתי את השבועות והימים עד שסוף סוף, היומן הראה לי שהנה התאריך הגיע.

ההכנות היו רבות (וחלקכם יודעים עד כמה) וזה היה פשוט כיף, להכין וליצור.
הפעם בתוספת של עוד 365 ימים של הכרות, ידעתי יותר מה לקנות ומה להכין (נראה מה נאמר שנה הבאה..) ולבעל יצירתי כמו נתי ואוהב הפתעות וגיוונים כמוהו, הכנתי יום מלא בהפתעות...קטנות וגדולות, לראות אותו נהנה ומופתע היה מתנה בשבילי אין כמו להצליח להפתיע משהו שנמצא לידכם כל הזמן (ולהסתיר ממנו זה דבר די קשה...)























היו לי כמה רעיונות והחלטתי בסופו של דבר לבצע את כולם.
את הרעיון למתנות לפי שעות ראיתי באחד הבלוגים (שאני ממש לא זוכרת את שמו) החלטתי ליישם את הרעיון והתכנית החלה לרקום עטיפות וסרטים..
חלקתי את המתנות לפי סדר היום של נתי, וקניתי מתנות שמתאימות לשעה המדוברת...כך במשך היום צצו כל מיני מתנות.
























היה עוד רעיון של חוברת "שוברי מתנה" את המתנה הזו נתי קבל בלילה והוא מצידו חשב שזו המתנה ליום הנישואים (או שלא?) החוברת מכילה 7 שוברי מתנה, לכל אחד מימי ה"שבע ברכות" המתנות הן כל מיני דברים קטנים שעושים טוב על הלב ותקפים רק לתאריך של היום המדובר, כמובן שזה מותנה בהצגת השובר.


































אחת המתנות הייתה קופסה מלאה בעוגיות ביתיות (טעימות במיוחד)





עוגיות במרתף....
























































למחרת התחילו החגיגות..
רציתי ליצור אווירה יפה ורומנטית השתמשתי בכל מיני אביזרים שיש לי בבית...(וזוג פמוטים שקבלנו פעם מהסבתא)
הכנתי לפני כן אותיות מזל טוב מעוטרות, אותן קשרתי לסרט שתלה בין המנורות, לכל בלון הוספתי כל מיני תמונות קטנות שלנו מכל מיני רגעים נחמדים שהיו במהלך השנה (בינהם יום הנישואים של שנה שעברה)



































מחכים לאוכל...





























































































































והמתנה האחרונה....שהיא המתנה היקרה ביותר...והשווה ביותר!


























ומאז הם חיו באושר ובעושר....



יום רביעי, 1 בינואר 2014

מה מתחבא אצלכם מתחת למיטה?

אתמול נכנסתי ל"ארגז המצעים"..כך קוראים לארון הסתרים שמתחת למיטות. לא חשבתי להישאר שם הרבה זמן אבל החומרים המרתקים שהתחבאו שם, השאירו אותי עמוק בפנים, אין לי את מכונת הזמן, אבל מתחת למיטה שלי, יש מכונה הרבה יותר משוכללת שהחזירה אותי בבת אחת להרבה שנים אחורה...

זה התחיל עם כל החומר הלימודי מהסמינר, חוברות, שכפולים, דפים ועוד פעם דפים, אבל ביניהם הסתתרו גם כל הפתקים שכתבנו בשיעורים ההם..ישבתי על קופסת נעליים שהייתה שם בארגז, והתחלתי לקרוא ולקרוא..בבת אחת הייתי שוב בסמינר, בשיעורי ה"גמרא לבנות", נשאבתי באחת לבבל, לירושלים, לבית המקדש, ולפסיכולוגיה התפתחותית, הדפים התגלגלו סביבי ואני המשכתי לטוס במנהרת הזמן...

באמצע הגעתי גם לקופסאות הקטנות האלה שבאו איתי מהמגירה שהייתה רק שלי ולאף אחד היה אסור לפתוח אותה, עד לארגז הגדול הזה..פתחתי את הקופסאות בסקרנות...וגיליתי את האוצרות מהימים ההם, גם לכם יש כל מיני אוצרות שקוראים להם "אוספים?" אם כן ברוך הבא למועדון!..סליחה..לארגז.

































הייתי ילדה אספנית..(כך אומרים?) אהבתי לאסוף הכול, אספתי מפיונים, ומכתביות, ומדבקות, ואג'ואים, ומשחקי הכל ב-2, ומפתחות, כל מה שהיה אפשר לאסוף היה נכנס למגירה שלי, ומתברך בברכה של "פרו ורבו" לאט לאט הייתי צריכה עוד מגירה ועוד מגירה כי המקום היה צר מלהכיל.


































זוכרים את הכרטיסיות??? היה לי שיגעון כזה לאסוף כרטיסיות (כמו שיש כאלה שאוספים היום את הנייר שיוצא ממכשיר הרב קו) היום אני שמחה שאספתי, יהיה לי מה להראות לילדוד'ס..פעם לא היה רב לקו, פעם הייתה כרטיסיה פשוטה, שהייתה נקרעת ומתבלה, אז עטפנו אותה בלמינציה ביתית, שכבות על שכבות של דבק סלוטייפ ואז יצא חוק האוסר להשתמש בכרטיסיה מנוילנת...והכרטיסיות היו נרטבות בגשם..ונאלצנו לקנות כרטיסיה חדשה...


































מעניין לראות את עליית המחירים ההדרגתית שהייתה בכרטיסיות...ומה זה כרטיסיית קופה?












וכמובן בל נשכח את הרעיון המבריק של חברת "אלמקס" לפרסומת עבור משחות השיניים שלה...(כמה חורים!)
























בצד ליד הכרטיסיות נחה קופסה קטנה שהכילה אוסף ישן שהיה פעם בחבילות הצ'יטוס והדוריטוס למיניהם..נראה לי שמיד אחרי המבצע הפסקתי לאכול צ'יטוס, איך יכלתי לאהוב את זה?




































יש לי עוד אוסף שנזנח מזמן...קוראים לו "אוסף תויות" כשאספתי את כל התויות למיניהם תכננתי אח"כ לעצב מהם מסגרת יפה למראה או קופסה מעניינת וכו' לבנתיים הן עדיין שם, בקופסה לבנה מנייר מחכות ליום שאשתמש בהם..





































ולאוסף האהוב עלי, אוסף שאני ממשיכה בו ואף פעם לא מסיימת, אני אוהבת אותו לא בגלל העיצוב השונה של כל כרטיס, אלא גם בגלל המילים שכתובות בפנים, מילים שמזכירות לי הרבה רגעים בחיים, שמחים, עצובים, מלחיצים, מצליחים, כל רגע ורגע נשמר שם בתוך הכרטיס ומידי פעם אני אוהבת להוציא את הכרטיסים ולקרוא...להיזכר ולראות שתמיד יהיו שם אנשים שיעודדו, שישמחו אתכם, שיברכו אתכם ושיחזיקו לכם אצבעות כשצריך..

























ויש גם אוספים שעוברים בירושה..עם הריח הישן של פעם והטעם הנוסטלגי המתוק, את אלבומי הבולים הבאים, קבלתי במתנה מסבתא שלי, זה היה אוסף שאמא שלי אספה בשקדנות, סבא שלי היה קונה לה כל מיני בולים בכל מיני ארצות בביקוריו השונים באירופה ואמריקה, והיא הייתה מתייגת אותם באלבום ואוספת בולים מכל מיני מכתבים ( שאז זה היה דבר הרבה יותר נפוץ מהיום..וחבל מאוד שהוא הולך ודועך..) את האהבה שלי לבולים ירשתי ממנה, אני לא אספנית בולים גדולה אבל מידי פעם אני מוסיפה עוד בול לאלבום, אולי יהיה לי ילד או ילדה שימשיכו את האוסף הנהדר הזה?

אלבום עם ניחוח ישן


























































יצאתי מהארגז, עם חצאית מאובקת, והרבה זכרונות ומחשבות.....


יש לכם אוסף מעניין? רוצים לשתף? צרו איתי קשר בטופס "יצירת הקשר" שבצד שמאל ואשמח להעלות את האוסף שלכם כאן לבלוג.