יום רביעי, 1 בינואר 2014

מה מתחבא אצלכם מתחת למיטה?

אתמול נכנסתי ל"ארגז המצעים"..כך קוראים לארון הסתרים שמתחת למיטות. לא חשבתי להישאר שם הרבה זמן אבל החומרים המרתקים שהתחבאו שם, השאירו אותי עמוק בפנים, אין לי את מכונת הזמן, אבל מתחת למיטה שלי, יש מכונה הרבה יותר משוכללת שהחזירה אותי בבת אחת להרבה שנים אחורה...

זה התחיל עם כל החומר הלימודי מהסמינר, חוברות, שכפולים, דפים ועוד פעם דפים, אבל ביניהם הסתתרו גם כל הפתקים שכתבנו בשיעורים ההם..ישבתי על קופסת נעליים שהייתה שם בארגז, והתחלתי לקרוא ולקרוא..בבת אחת הייתי שוב בסמינר, בשיעורי ה"גמרא לבנות", נשאבתי באחת לבבל, לירושלים, לבית המקדש, ולפסיכולוגיה התפתחותית, הדפים התגלגלו סביבי ואני המשכתי לטוס במנהרת הזמן...

באמצע הגעתי גם לקופסאות הקטנות האלה שבאו איתי מהמגירה שהייתה רק שלי ולאף אחד היה אסור לפתוח אותה, עד לארגז הגדול הזה..פתחתי את הקופסאות בסקרנות...וגיליתי את האוצרות מהימים ההם, גם לכם יש כל מיני אוצרות שקוראים להם "אוספים?" אם כן ברוך הבא למועדון!..סליחה..לארגז.

































הייתי ילדה אספנית..(כך אומרים?) אהבתי לאסוף הכול, אספתי מפיונים, ומכתביות, ומדבקות, ואג'ואים, ומשחקי הכל ב-2, ומפתחות, כל מה שהיה אפשר לאסוף היה נכנס למגירה שלי, ומתברך בברכה של "פרו ורבו" לאט לאט הייתי צריכה עוד מגירה ועוד מגירה כי המקום היה צר מלהכיל.


































זוכרים את הכרטיסיות??? היה לי שיגעון כזה לאסוף כרטיסיות (כמו שיש כאלה שאוספים היום את הנייר שיוצא ממכשיר הרב קו) היום אני שמחה שאספתי, יהיה לי מה להראות לילדוד'ס..פעם לא היה רב לקו, פעם הייתה כרטיסיה פשוטה, שהייתה נקרעת ומתבלה, אז עטפנו אותה בלמינציה ביתית, שכבות על שכבות של דבק סלוטייפ ואז יצא חוק האוסר להשתמש בכרטיסיה מנוילנת...והכרטיסיות היו נרטבות בגשם..ונאלצנו לקנות כרטיסיה חדשה...


































מעניין לראות את עליית המחירים ההדרגתית שהייתה בכרטיסיות...ומה זה כרטיסיית קופה?












וכמובן בל נשכח את הרעיון המבריק של חברת "אלמקס" לפרסומת עבור משחות השיניים שלה...(כמה חורים!)
























בצד ליד הכרטיסיות נחה קופסה קטנה שהכילה אוסף ישן שהיה פעם בחבילות הצ'יטוס והדוריטוס למיניהם..נראה לי שמיד אחרי המבצע הפסקתי לאכול צ'יטוס, איך יכלתי לאהוב את זה?




































יש לי עוד אוסף שנזנח מזמן...קוראים לו "אוסף תויות" כשאספתי את כל התויות למיניהם תכננתי אח"כ לעצב מהם מסגרת יפה למראה או קופסה מעניינת וכו' לבנתיים הן עדיין שם, בקופסה לבנה מנייר מחכות ליום שאשתמש בהם..





































ולאוסף האהוב עלי, אוסף שאני ממשיכה בו ואף פעם לא מסיימת, אני אוהבת אותו לא בגלל העיצוב השונה של כל כרטיס, אלא גם בגלל המילים שכתובות בפנים, מילים שמזכירות לי הרבה רגעים בחיים, שמחים, עצובים, מלחיצים, מצליחים, כל רגע ורגע נשמר שם בתוך הכרטיס ומידי פעם אני אוהבת להוציא את הכרטיסים ולקרוא...להיזכר ולראות שתמיד יהיו שם אנשים שיעודדו, שישמחו אתכם, שיברכו אתכם ושיחזיקו לכם אצבעות כשצריך..

























ויש גם אוספים שעוברים בירושה..עם הריח הישן של פעם והטעם הנוסטלגי המתוק, את אלבומי הבולים הבאים, קבלתי במתנה מסבתא שלי, זה היה אוסף שאמא שלי אספה בשקדנות, סבא שלי היה קונה לה כל מיני בולים בכל מיני ארצות בביקוריו השונים באירופה ואמריקה, והיא הייתה מתייגת אותם באלבום ואוספת בולים מכל מיני מכתבים ( שאז זה היה דבר הרבה יותר נפוץ מהיום..וחבל מאוד שהוא הולך ודועך..) את האהבה שלי לבולים ירשתי ממנה, אני לא אספנית בולים גדולה אבל מידי פעם אני מוסיפה עוד בול לאלבום, אולי יהיה לי ילד או ילדה שימשיכו את האוסף הנהדר הזה?

אלבום עם ניחוח ישן


























































יצאתי מהארגז, עם חצאית מאובקת, והרבה זכרונות ומחשבות.....


יש לכם אוסף מעניין? רוצים לשתף? צרו איתי קשר בטופס "יצירת הקשר" שבצד שמאל ואשמח להעלות את האוסף שלכם כאן לבלוג.