יום ראשון, 16 בפברואר 2014

השחורים והלבנים - במאה שערים (פרק ראשון בסדרה)

פשקווילים לבנים עם כיתוב שחור זועק, רעלות השחורות שמסתירות חצי פשקוויל, וחלאט שחור שמסתיר את החצי השני, ונשאר רק פס לבן דקיק..והוא המבדיל בין שחור לשחור.

נכנסתי למאה שערים עם מצלמה שחורה שלמרות שהיא משתלבת בטבעיות בנוף הקונטרסטי של שחור לבן, היא אינה מתקבלת באהדה רבה.

7:30 בבוקר.

אנשים מבוגרים עם זקנים לבנים מגיחים מחצרות בתים ישנים, מגבת מקופלת תלויה על כתף אחת. האישון השחור עדיין מתקשה להתרגל לאור הלבן ששוטף את הרחובות, אחריהם יוצאים הבחורים, מסלסלים את פאותיהם במרץ, ואחרונים יוצאים הילדים, כיפה לבנה גדולה מונחת על ראשם, משתלבת עם הלבן של הבוקר והשחור של הלילה שמתחיל לעזוב את הרחובות.


















































אני מצלמת מאחורי שער גדול מנסה להיות ולא להיראות...לפתע קול עבה מאחורי מקפיץ אותי. אדם מבוגר נמוך קומה עומד למולי, מבטו והבעות פניו מעידים כי המצלמה עם העדשה שקולטת ואוספת מידע חסוי מתוככי מאה שערים אינה לרוחו כלל. הוא אינו טורח להסביר זאת במילים מספיקות כמה הברות לא ברורות כדי להבין שעדיף שאלך משם וכמה שיותר מהר.





































אני הולכת לפני שיארגנו כאן הפגנת ותיקין...
ומצלמת לי מזכרת:
























המשך יבוא!