יום שלישי, 5 באוגוסט 2014

מה שלמדתי מביצה


היינו עם אחד.
יצרנו יחד קליפה עבה של אחדות.
כל עוד הקליפה הייתה שלמה. היינו מוגנים בתוכה.


































והנה הגיעו ימים.
וסדקים החלו להראות בקליפה.
סדקים קטנים שלאט לאט נהפכו לסדקים גדולים.
והקליפה--
נשברה על אדמה חרוכה מאש מחלוקת ומלחמה.







































































ואפר השרפה, נותר לסימן בשל מה הגיע החורבן.

































וכל ערב ט' באב.
טעמנו שוב את טעם האפר,
מהול בטעם של תקווה,
ליצור שוב קליפה עבה, קליפה שלמה,
מאוחדת,
קליפה של משפחה אחת גדולה.


































יהי רצון שנזכה תמיד לאהוב אהבת חינם.
להרגיש שכל אחד ואחד מעם ישראל הוא אח, אחות, חלק ממשפחה אחת גדולה.
ונזכה לבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן!