יום שני, 4 במאי 2015

קופסת המשאלות

את שבי הכרתי בערב בהיר אחד, האמת הוא לא היה כ"כ בהיר.
נראה לי שהיה אז יום חורפי, היא הגיעה אלי עם מגירה ביד וכל מיני חיות צבעוניות (קטנות, שלא תחשבו שהיא הביאה את מכת ערוב אלי הביתה)
שבי, בעלת הסטודיו שבשבת, עוסקת בהום סטיילינג, היא מלאת רעיונות וחדוות יצירה, היא הופכת כל דבר פשוט לפריט עיצובי משולם. היא באה אלי כדי לצלם הדרכה לכתבת אומנות, וכך בעצם הכרתי אותה.

מייד התחברתי לאופי שלה ולתחום בו היא עוסקת, כך שהיה די טבעי שנמשיך להיות בקשר ואפילו נעשה כמה עבודות ביחד (בשקט נגלה לכם שאנחנו מתכננות כמה פוסטים על הום סטיילינג ועיצוב...ממש בקרוב, כך ששווה לחכות!)
אנחנו גם נפגשות לאכול גרנולה עם יוגורט.
לשתות קולה עם קרח.
ולרקום.

אני מאוהבת בריקמת האיקסים, (לא כי הייתי תמיד ה-X במשחק איקס עיגול) ושבי הבטיחה ללמד אותי לרקום איקסים:)

זה די פשוט וקל, רק שצריך לדעת את התהליך.

אנחנו בחרנו לרקום לב על קופסת גפרורים. איך עושים את זה?

מה שצריך:






















































































אנחנו עשינו את זה לאור מנורת חרום שממש סינוור את הגברת שלנו:)
כך שרק לצילום הדלקנו את המנורה (איזה חושך היה שם!)
ואח"כ נאלצנו לכבות.
אני רקמתי את שאר הלב------------היה ממש נחמד!!!







































כמה הסברים שפספסתי:

את הקופסה צובעים לפני כן בצבע לבן או מרססים בספריי לבן (יותר פשוט וקל)
כדי שנוכל לרקום על הקופסה צריך לפתוח צד אחד שלה, בסוף הרקמה מדביקים את הקופסה בחזרה.

זהו, יש לנו קופסת גפרורים מעוצבת, רקומה ומתוקה!

הרעיון הוא לקחת את זה הלאה...

לרקום על כל דבר, לנסות לחשוב על מה עוד אפשר לרקום חוץ מבד ופשוט לעשות את זה.
אני אשמח אם תשתפו אותנו!

***

מה עושים עם קופסה רקומה בלב מאיקסים?

רציתי להכניס בקופסה הזו את רשימת המשאלות שלי לשנה הבאה (לא שר"ה עכשיו, אבל אני עוד בהשפעה מזה שבגרתי בשנה ויש לי עוד שנה להתבגר עוד:)

אבל אז התחרטתי,

החלטתי במקום רשימת משאלות על דפים לכתוב אותם על גפרורים...
המשאלות שלי חסויות לעת עתה, אז אני משתפת במשאלה שכל אחד רוצה...


























כל גפרור עטפתי בקצה בוואשי טייפ רקמת איקסים בצורת לבבות






































למה לכתוב משאלות על גפרורים?
יש לי אהבה לכבות את הנרות שעל העוגה ולבקש משאלה ויש לי חלום שאולי ביומולדת אחד משהו יכין לי עוגה עם נרות כמספר השנים ואני אכבה ואכבה על כל נר אבקש משאלה ואודה על משאלה שהתקיימה.

אז אני מכינה את הגפרורים:)

אני אשמור אותם, להדליק איתם נרות משמחים, נרות רגועים, נרות של שלווה, נרות שמפיצים ריח עדין ורוגע.






































קופסת הגפרורים תהייה קופסת המשאלות שלי, כל יום אכתוב משאלה אחרת על גפרור, ואולי
במשך הזמן יתווספו עוד גפרורים, ואולי גם יפחתו.






































ואני אמשיך לרקום איקסים וליצור מהם לבבות
לרקום לב על כל חומר, לא רק על בד רך ונעים.

גם על קרטון קשיח---






































לנסות לאהוב  כל אחד, גם את הקשוחים יותר שנראה שאין להם עסק עם רקמת לבבות.

כי בדיוק בזמן הזה של ספירת העומר אנחנו צריכים להתחזק בענין הזה--

של "ואהבת לרעך כמוך"

לאהוב ללא גבולות, לאהוב ללא תנאים, לאהוב כמו שהייתי רוצה שיאהבו אותי,

זה לא קל, צריך לזה הכנה ושיטה שלמה, לשרטט, להדגיש, ואז ליצור את הלב מאיקסים.

איקס על סטיגמות.

איקס על מחשבות לא טובות.

איקס על כף חובה.

איקס על כעסים.

ואיקס על מריבות.

ומכ"כ הרבה איקסים יווצר לב אחד גדול, לב שמורכב מוויתור וצעד לשינוי.






































***

לסיום,

יש לי משאלה אחת שאותה אני רוצה לשתף.

משאלה לחיות קצת בשגרה.

משאלה שיהיה לי זמן לשקט שבטבע.

שאני אוכל לשבת שעה ביום על ספסל ישן, מתחת לעץ רענן, להקשיב לציפורים, לנשום את האוויר הנקי.

ופשוט להיות שם רק אני והטבע.

בשקט מושלם.






































אני רוצה לארוז מזוודה קטנה,

לצאת למסע,

אני לא יודעת לאן הוא יוביל אותי,

ואלו אנשים ומקומות אמצא,

אבל גם המשאלה הזו,

תלויה.

מחכה לרגע המתאים...






































אני מחכה להצית את הגפרור הראשון שבקופסה.

להדליק נר ולהביע משאלה שתתגשם---מהר.