יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

סתיו...סתיו...סתיו...

"כבר נושרים העלים בשדרות וגנים
כבר רוכבות במרום שיירות עננים,
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו -
סתיו...סתיו...סתיו..."

(שמשון חלפי)






































פה בארץ אין סתיו.
זה קיים יפה בשירים, ויש נחליאלי שאמור לפצות על השלכת שאין...

קצת חבל שאין שלכת כי זה נחמד לעשות ערימה גבוהה של שלכת ואז לפזר הכול...

אז אני רוצה עלים כתומים, והרי אומרים שאין דבר העומד בפני הרצון..(רק הרצון עצמו)
והיום הסתיו נחת אצלי בבית, זאת אומרת הכתום.

לא, לא עלים, אבל חברה, זה די דומה לשלכת אם זה על המדרכה וזה בצבע כתום צהוב סתווי.


























כך התחלתי את הסתיו.

עם ערימת קורנפלקס בפיצוחים ורוטב מתקתק.






































כדי שגם לכם יהיה סתיו יפה שכזה בסלון או במטבח אתם רק צריכים להשיג את החומרים.
ואת המתכון:)

אז את המתכון אני כבר השגתי בשבילכם.
את המאכל המופלא הזה טעמתי באירוסים של גיסי (המוכשר, נעים הליכות, נדיב, עם לב זהב) כן, זה הזמן לומר מזל טוב, לשאול מי הכלה המאושרת, ולראות אם אתם מכירים במקרה ואם לא להכיר...

אני עם השנים מתחילה להתנהג כמו אמא פולניה (לא בקטע של לדאוג לאוכל) אלא להשיג "מרשם" (חברה, מרשם זה אצל רופא, מתכון זה באוכל..)

אז בכל מקום שאני נמצאת וטועמת משהו "שווה" אני משיגה את המתכון.

והמתכון הזה שווה מאוד..קבלו אותו ישר מהמטבח של פייגי טיפנברון (כן, היא חברה של הכלה, לא, אין לי מושג איפה היא לומדת או למדה)






































החומרים:

7 כוסות קורנפלקס
400 גרם פיצוחים: (מה שבא לכם) כאן שמנו:
חמוציות.
גרעיני דלעת.
שקדים מולבנים.
צנוברים.
3/4 כוס סירופ מייפל- שימו לב:
ככל שתשימו יותר מייפל זה יהיה רטוב יותר ויתאים לעשות מזה צורות (כמו החטיפים של תלמה)
כאן שמו קצת פחות מ-1/2.
1/2 כוס שמן
1/2 כוס סוכר.

מוכנים להתחיל?

בקערה שמים את הקורנפלקס (שונאת להקליד את המילה הזאת) והפיצוחים.
בסיר שמים את כל שאר החומרים (דהיינו, שמן, סירופ, סוכר) מבשלים עד שנהייה רוטב נוזלי. 
שופכים את הרוטב על הקורנפלקס ומערבבים היטב.
אופים בתנור ב-180 מעלות למשך 20 דקות.
מייד אח"כ מפרידים את התערובת למי שרוצה את זה כמו בתמונה.
למי שרוצה את זה לחטיפים יש לחתוך מייד לצורה הרצויה, אחרת זה מתקשה ואי אפשר לחתוך:)

זהו.

הסתיו כבר כאן. מריחים?


























אפילו הגשם מתחיל לרדת...

כ"כ נחמד!

שלכת, חלב וסתיו.


























טוב, מספיק לשחק.

צריך לסדר את הבלאגן


























הוא קצת יותר גדול...




וגם להתפנק בצלחת עמוסה בכל טוב:)






































"כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה,
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא -
סתיו...סתיו...סתיו..."

(שמשון חלפי)


יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

ריח של חורף

כשהייתי ילדה קטנה בבית ספר, אולי בכיתה ג', המורה ביקשה מכל אחת לכתוב שיר על העונה שהיא הכי אוהבת,
אני כמובן כתבתי על החורף.
הטיפות אצלי היו מנגינה קצבית שיורדת ודופקת על המטריות,
דופקת בחלונות, מעירה את כולן לצאת לרחובות, לקפוץ בשלוליות.

חשבתי שעם השנים דברים ישתנו ואני כנראה יאהב את האביב או הסתיו...

אבל עם כל שנה שחלפה אהבתי יותר ויותר את החורף.
וכשכולם נכנסו לבתים להתכרבל מתחת לפוך נוצות חם, אני יצאתי החוצה, בלי מטריה, נותנת לגשם לשטוף אותי...

שלג בשבילי זה הדובדבן שבקצפת של עונת החורף.
ובובת שלג זה חובה, גם כשמזמן לא קוראים לי "ילדה".

אז היום, כשהשמים התחילו להתענן...
והעננים הורידו לנו מים טהורים מהשמים...
הלב שלי רקד.
חורף!
הוא כאן!

כמה חיכיתי לו..הקיץ יודע.

חורף זה יותר חשוך, יותר מכונס...


























אווירה שנראית מלנכולית
אבל בשבילי היא בדיוק ההפך.






































חורף זה זמן להיות ביחד בבית.
לשחק משחקי חברה (כמו סיכון..אח, אחד מהמשחקים שאני מתגעגעת אליהם..)

לשתות קפה חם (לוותר על האייס קופי לכמה חודשים)
לשחק קלפים (ספיד, ג'וקר, טאקי, היו ימים..)

וכמובן לאפות.

לחמניות חמות, טריות, מריחות...

והריח...מתפשט בכל הבית...


























שכל החברה יוצאים מהמיטות והפופים...






































רובם לא ירצו מתכון אלא פשוט לחמניה טריה וחמה...
אבל לאלה שכן פעילים בחורף...ולא עסוקים רק בלגמור את כל הספרים בספריה הביתית..

הנה מתכון ללחמניות (שהאמת נמצא גם כאן לעוגת שמרים..) כן זה אותו דבר, רק פחות סוכר.

במקור המתכון הוא לחמניות למילוי, אני הפכתי אותם ללחמניות ביס...אז יש כאן חופש בחירה:)

1 קילו קמח
7 כפות סוכר
1 כף מלח
3 כפות שמרים יבשים
1 כוס מים רותחים
1/2 2 -2 כוסות מים פושרים
1/2 כוס שמן

אופן ההכנה:

בקערה נפרדת שמים את הקמח.
בקערה קטנה מערבבים את המים הרותחים עם הסוכר והמלח עד שזה נמס טוב.
מוסיפים לקערת הקמח את השמרים, בצד שופכים את המים עם הסוכר (להיזהר שלא יגע בשמרים)
מייד אח"כ מוסיפים את המים הפושרים והשמן בהדרגה.
לשים עד לקבלת בצק טוב. (לא דביקי)

מתפיחים כשעה מקסימום. אופים בחום של 180 מעלות עד להשחמה.

כפי שכתבי ניתן למלאות את הלחמניות במילויים שונים או פשוט ליצור עיגולים פספוסים ולהכין לחמניות ביס (כמוני)

יצא טעים? ספרו לנו!

קבלו הצצה איך זה נראה.
וזה צולם בקיץ..בשיא הקיץ אפילו..מנחשים?
כן, חודש אב.

























ככה זה כשבאלי חורף בקיץ.

טוב, ניפרד לבנתיים, לא לפני שנאמר שלום לשירה שגדלה וישנה עכשיו (בשקט?) נותנת לאמא שלה זמן לכתוב פוסט
(וגם לצלם כמה עוגות..אבל זה בפוסט אחר)


























הופס.
שכחתם משהו?
אני אשמח לתגובה! לדעת שאני לא כותבת לקירות (למרות שאין כאן כאלה..)

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

בייבי פוסט ♥♫♪♥ ברוכה הבאה שירה ברכה יקירה!

שמעתי קול בכי, הרגשתי אותה עלי, רועדת, אחרי מסע ארוך היא כאן.
זה היה הרגע הכי מרגש, רגע שלא ניתן לתאר כמה חיכיתי לו, ואחרי תהליך לידה ארוך במיוחד
היא כאן. הגיעה לאוויר העולם.
הפעם היא עלי.
ואני בתוך אפיסת כוחות ממלמלת "מזמור לתודה" אני חיה, היא חיה.
אני בריאה והיא בריאה.
וזה מה שחשוב. שכל התפילות של תשעת החודשים ולפני...התקבלו עוד יותר ממה שביקשתי ורציתי.

היא טהורה, מלאכית קטנה. חלקה ויפה.
עטופה, מתבוננת בי בעיניים סקרניות.



























"ברוכה הבאה לעולם, ביתי היקרה"



את השיר "נשמלה" שמעתי לילה אחרי הלידה, הדמעות שלי זלגו ללא הפוגה
היא הייתה גם יחד עם המלאך.
ובזמן שכאב, כאב כ"כ. היא לא רצתה לבוא לעולם...
ובסוף..
היא ראתה את הקדושה, את הטוהר.
היא הגיעה.

ואני תפילה שתישאר כך, טהורה, תמימה, שתרצה רק טוב, רק קדושה כמו אז...
עם המלאך.

היא נולדה בי"ג בתשרי. בשבת בלילה...
השבת שלפני סוכות.

אני ידעתי מזמן, עוד כשהייתי ילדה קטנה, שתהייה לי בת שאקרא לה שירה.
לא ידעתי שהיא תיוולד בזמן שהשם גם יתאים ויתקשר לפרשה...

את השם השני נתתי לבעלי לבחור:)

וכשהוא אמר לי את השם ברכה, הרגשתי שזה בהחלט מבטא את מה שאנחנו מרגישים,
שירות, ברכות והודאות לה' יתברך על המתנה הנפלאה שקבלנו בשבת.
זה גם התקשר נפלא לפרשת "וזאת הברכה" ושירה ברכה שלנו היא ברכה לנו ולכל המשפחה..:)


אז. היא הפכה אותי לאמא.
ואת בעלי לאבא.

נהיינו מזוג צעיר לזוג הורים, והתואר הזה בהחלט עושה לי טוב...

כיף לקום בבוקר ולראות תינוקת קטנטנה שוכבת לצידך,
להתבונן בנסיכה האצילית שלי, להרגיש את הנשימות שלה,
להסתכל לה בעיניים הטהורות, לחייך חיוך רחב כשהיא מחייכת,
היא גורמת לי לצחוק, לאהוב, להרגיש אותה חזק, לפנק, 
היא מכניסה אותי לבועה ורודה שלה ושלי..
לעולם אחר.
עולם של אמא ובת.

על מה היא חושבת, מה היא חולמת?
אני יושבת, מחזיקה אותה צמוד אלי,
היא מחייכת, מתפנקת בידיים של אמא,
אני שרה לה שירים שלא שרתי לאף אחד.
שירים שנכתבו במיוחד בשבילה, שירים לשירה.

היא נסיכה.
את זה ידעתי עוד לפני שהיא נולדה..
ודמיינתי את התמונה שלה עם כתר עדין מתחרה.
היא אצילית ושקטה, עדינה ומתחשבת.

בת של אבא:)


ועכשיו,
כשאני כותבת עליה,
מנדנדת ברגל אחת את ה"סלקל" בו היא ישנה..
היא מידי פעם פותחת עיניים מביטה בי לשניה,

"נומי, נומי ילדתי,
נומי, נומי, נום"

וכשאני כותבת עליה, אני פתאום רוצה לחבק אותה חזק.
ורוצה להודות שוב ושוב לאבא למעלה, ששמע כל תפילה,
שהביא לנו ילדה מקסימה, בריאה ושלמה, חיננית ומתוקה. 
וכל יום מחדש אני מודה לו. תודה!

♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥

רגע לפני שאחזור שוב לבועה שלי ושל שירה....
אני רוצה להודות לצלמת הנפלאה פערי רנד,
על צילומים מקסימים ונהדרים!
רציתי כ"כ תמונות והיא הסכימה לצלם את שירה הקטנה גם בחג..
והכול היא עשתה בסבלנות, ברכות ובנעימות,
היא הגיעה עם רעיונות נפלאים והגשימה לי את החלומות שלי,
היה כיף להיות אצלה בסטודיו, באווירה חמה ורגועה,
אפילו שירה נהנתה! עד כדי כך שהיא באה לבקר שבוע אח"כ שוב:)

תודה רבה פערי! מעריכה מאוד מאוד!

וכמובן, אם בייבי קטן הולך להצטרף למשפחה שלכם, אני ממליצה בחום להנציח
את הגיל הקטן והמתוק הזה...עם הצלמת פערי שתדע לעשות את זה הכי טוב שיש!

♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥♥♫♪♥♫♪♥♫♪♥

להתראות לבנתיים.
יקח קצת זמן עד שאחזור לכתוב פוסטים בבלוג, (או שאולי אפתיע את עצמי וזה לא יקח מידי הרבה זמן)
ומהיום שירה ברכה הקטנה מצטרפת אלינו לסטודיו הקטן גם...
היא תוסיף המון, כיף!