יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

סיפור על שקשוקה

במוצאי שבת כשהקור ניסה לחדור דרך החלון הקטן שלנו בסלון רציתי להתחמם במאכל חם ומפנק...
בקשתי מבעלי היקר להכין לי שקשוקה טעימה כמו שרק הוא יודע.

לא ידעתי אתמול שהיום אני אהיה מופתעת מתגלית מדהימה:)

נתי הכין שקשוקה נהדרת, ואני צילמתי אותה.

נזכרתי בתצלום שעשיתי לשקשוקה פעם, כשהוא הכין אותה הפעם הראשונה.

חיפשתי את התמונה, וגיליתי.


שצילמתי אותה בדיוק לפני שנתיים. (היום התאריך 20/12/2015)


מאז לא צילמתי שום שקשוקה.
אותי זה הדהים!

מה היה לפני שנתיים? הרבה דברים.
גרנו אז באשדוד מנסים להתאקלם בעיר החדשה (לא כ"כ הצליח לנו:(
אני התחלתי ללמוד צילום, כן זה היה ממש ממש בהתחלה...
והרגשתי נפלא, חברה..

אני הבאתי את התמונה לא כדי לספר על הצרוף מקרים המדהים שקרה כאן.
 אלא בעקרון כדי להראות איך במהלך השנתיים האלה דברים השתנו ולטובה:)
אחרת לא הייתי מעלה את הפוסט הזה...

בעזרת לימוד נכון, והתנסות התנסות והתנסות...
שזה המורה הטוב ביותר שיכול להיות לכל אחד, הגעתי המוצ"ש הזה לתוצאה אחרת.

ואולי עוד שנתיים אני אעשה פוסט שלישי...:) אולי... (שווה לעקוב ולבדוק!)


נתי טוען שגם הוא השתדרג בהכנת השקשוקה..:) וזה גם נכון.

אז אם מתחשק לכם מאכל חם וטעים טעים במוצאי שבת למלווה מלכה ביתי ונוסטלגי (לי בכל אופן)

הנה שוב המתכון:

החומרים:

1 בצל גדול קצוץ דק

4 שיני שום קצוצים דק

3 עגבניות גדולות

3 כפות אבקת מרק עוף פרווה

מלח ופלפל לפי הטעם

1/2 כוס מים


אופן ההכנה:

1.חותכים את הבצל והשום דק ומטגנים אותם בשמן עמוק עד להזהבה.

2. חותכים את העגבניות לחתיכות קטנות ומוסיפים למחבת מטגנים כ-2 דקות, אח"כ מוסיפים 1/2 כוס מים חמים, אבקת מרק מלח ופלפל ומערבבים.

3. מבשלים על אש נמוכה למשך כ-20 דקות, יש לערבב כל כמה דקות.


לאחר מכן מוסיפים את הביצים, מכסים את המחבת ומבשלים עד שהביצים מבושלות (כל אחד לפי טעמו האישי, אני אוהבת שהן קשות..)

מגישים לוהט עם המחבת ולא לשכוח לחם וסלט קצוץ דק!


תודה לנתי על המתכון ועל השקשוקה!


יום שלישי, 15 בדצמבר 2015

על דמויות מבדים וסמלים ממתקים | פרויקט אומנותי לתנועת בתיה.







































אני אוהבת דברים חדשים, וכשאנשים מתקשרים אלי ומציעים עבודה מפתה אני נוטה להסכים:)
כך לפני שנה התחלתי את הפרויקט ליומן בתיה.
קבלתי רשימה של דמויות והייתי צריכה לעצב אותן מכל השמונצעס שיש לי בבית.
דברים שמעולם לא הייתם שומרים.
אז נכנסתי לסטודיו שלי, פתחתי את הארונות ונתתי לכל אותם חומרים קטנים להתגלגל על הרצפה, לכפתורים להיות חברי קבע ליד המקלדת, ולאוכל להחליף מקום ולשכון שם בפינה של הרצפה.

























גזרתי שאריות בדים, תפרתי בידיים דברים קטנים קטנים, עשינו סקיצות והן נשלחו אחר כבוד לעורכות:)
וחזרו עם תספורות, תסרוקות שונות..או בגדים אחרים יותר הולמים...




אז עשינו להן תיקונים ושלחנו שוב...
וצילמנו וגזרנו, והדבקנו.

ולאט לאט, או מהר מהר הן נוצרו. דמויות מתוקות, חייכניות, חלקן שובבות יותר וחלקן פחות.
הן ילוו את הילדות בבתי הספר, בבית, אצל החברות ואולי גם בגינה..

והן הפכו להיות החברות הכי טובות שלי:)









































אחריהן הגיעו הסמלים לכל חודשי השנה והחגים...
ואני ובעלי (שעוזר לי בכל פרויקט) מצאנו את עצמנו אוכלים גליליות אחרי שהכנו מהן ספר תורה.
קונים לדר בטעם משמש, וגם את הסוכריות של הילדים (שעדיין מחכות כאן בקופסה למי שרוצה..)

הסמלים היו כל כך קטנים, וכל תזוזה קטנה פיזרה את הכול...
ישבנו עד אמצע הלילה ועבדנו על דברים קטנים קטנים...
מנסים ומשנים.
אכלנו אז פלאפל ופיצה..(במקרה הטוב)

את הסמלים הייתי צריכה לשמור, למקרה של תיקונים, כך הסטודיו נהפך לאתר פסולת שימושית:)












































































אני חושבת שחלק מהכיף ביומן זה לנחש ממה עשוי כל דבר...































היו סמלים שרק סטודנט לאדריכלות מוכשר כבעלי יכל להכין בשתיים בלילה:)






































בין סמל לדמות הכנתי מדריכי יצירה לבנות החמודות...
יצירה לכל חודש.
הבית נהפך לסטודיו אחד גדול ומצאתי את עצמי עושה כמה יצירות כל יום, כשאת חלקם אני מנסה בפעם הראשונה:)



























היה כיף!
יצרתי אגרטל, משלוחי מנות, לוח מודעות (משהי נכנסה אלי הביתה ואמרה לי, את לא רצינית שכתוב לך בלוח "להכין מערכת למחר"..) כרטיס ברכה, קערה מדיסק, נרות, סבונים ועוד (בטח כבר ראיתם ביומן..)

לאט לאט כל היצירות התלבשו על היומן והשתלבו בעיצוב המיוחד של רבקה ינובסקי המעצבת הגרפית.















כמובן שסרט התחרה נבחר בקפידה וצולם אחר כבוד....




























והוסיף המון ליומן!


















בסוף הכנו את האותיות לשער..
וברכנו על המוגמר!


























היומן היפה הודפס עם הרבה השבחות שהשביחו אותו...
כמו נצנצים


























כולנו חיכינו בקוצר רוח ליומן העשיר בתוכן.
לדמויות החברות המתוקות.
לסמלים.
ליצירות!!!

והיומן הגיע..



























תענוג וסיפוק!
והודיה לה' על פרויקט שהיה לי נפלא וכיף להיות חלק ממנו. ועל תוצאה מקסימה כ"כ!








































עכשיו אני עושה סקר בין התלמידות איזה דמות הכי אהובה (החולמנית..)
ואיזה יצירה הכי מעניינת (כאן יש הרבה עדיפויות)
סתם לידע שאלתי רק 2:)

אז מי שרוצה להשתתף בסקר מוזמן לשלוח לי תשובות..

והנה סמל שקופח ולא נכנס :(




























תודה לתנועת בתיה. לעורכת חיה ולגרפיקאית רבקה, היה כיף ליצור יחד!
מחכה לפרויקט הבא:)


























יש לכם פרויקט הזוי?
בואו נעשה את זה! צרו איתי קשר בטופס שבבלוג.


יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

סופגניה בנץ החמה

גשם זלעפות ירד בחוץ, הרטיב את המדרכות האפורות בשלוליות של מים,
בחדר קטן החלון נפתח ונסגר מעוצמת הרוחות שנשבו בחוץ, מתחת לחלון שכב מכורבל ילד קטן,
ממתין לקרן אור קטנה ועמומה שתודיע לו על הבוקר החדש שיפציע..
השעון שעל יד מיטתו תקתק, תיק, תק תיק, שניה ועוד שניה.
החושך עדיין היה עכור וכהה, הגשם המשיך לרדת.
כשהמחוג עמד על 5 הוא קם.
במהירות הבזק התלבש, מעיר את אחיו הצעיר ממנו...היום הולכים ליקב היינות. לשור. (נקרא יקב ציון)
שם בתוככי המפעל יש בית כנסת קטן..ושם מחכה להם סופגנייה חמה וטרייה, בזוקה באבקת סוכר ומחביאה בתוכה כמות נדיבה של ריבת תות טעימה ומתוקה.

נץ החמה.
הגשם עדיין יורד, הרחוב חשוך וערפילי, הרחוב ריק מאדם,
רק שני ילדים צועדים יד ביד.
הקור לא מניע אותם, גם לא החושך.

בבית הכנסת מתפללים אנשים מבוגרים, זקן לבן, מקל סבא,
ושני ילדים.
הסופגנייה עומדת על מגש המונח על השולחן, הריח משכר את הילדים..
בסוף התפילה הם יקבלו אותה עסיסית וחמה.

עד אז, הם מתפללים,
שני ילדים שקמו מוקדם.
שמונה ימים.
הם קמים בנץ.
הולכים בקור ובחושך.

והיא מחכה להם תמיד תפוחה ומריחה
הסופגנייה.



הסיפור קרה מזמן, כשאבא שלי ואחיו היו שני ילדים קטנים שאהבו סופגניות:)
עד היום אבא שלי אוהבם אותן, סופגניות חמות וטריות..והוא לא מוותר עליהן.

החלטתי לפנק את אבא שלי בסופגניות ביס טעימות, תוצרת בית עם ציפוי שוקולד
שמחליף את הריבה המסורתית.

אם הוא אהב? אהב נורא!

ואני בטוחה שגם אתם תאהבו.

אז קדימה, לכו קחו את הסינר האדום, שמן, והרבה מרץ ושמחה.
לצלילי שירי חנוכה נתחיל להכין סופגניות שנגמרות ברגע:)

החומרים:

1/2 3 כוסות  קמח
1/2 כוס סוכר
1/2 כפית מלח
3 כפות שמרים טריים
1 ביצה
100 גרם חמאה רכה בטמפרטורת החדר, חתוכה לקוביות קטנות
240 מ"ל חלב פושר

לציפוי:

3 חבילות שוקולד חלבי (300 גרם)
1 חבילה שוקולד לבן חלבי

במיקסר שמים את הקמח, מוסיפים את המלח והסוכר ומערבבים היטב. מוסיפים את השמרים ומערבבים שוב. מוסיפים את הביצה וקוביות החמאה הרכה. מוסיפים בהדרגה את החלב הפושר עד לקבלת בצק אחיד. לשים כ-10 דקות נוספות עד לקבלת בצק רך וחלק. מגלגלים את הבצק לכדור ומניחים בקערה נקייה. יוצקים מעל הבצק כמות קטנה של שמן ומגלגלים את הבצק בתוכו כך שישומן היטב מכל צדדיו. מכסים את הקערה בניילון נצמד ומתפיחים כשעה וחצי-שעתיים עד להכפלת הנפח.

אחרי שהבצק תפח כמו שצריך, מחממים שמן בסיר (בערך בעומק של 5 ס"מ) (כדי לדעת אם השמן חם מספיק מכניסים כף עץ לסיר, אם נוצרות בועות מסביב, השמן מוכן)

מרדדים את הבצק על נייר אפיה  (לא יותר מידי) תולשים חתיכות קטנות מהבצק ומכדררים לכדור עגול וחמוד...
מכניסים לסיר..וצופים בשמן המבעבע והסופגניות שצפות...

לא לחלום!

תוך 2 דקות טיגון הסופגניות ישחימו..ואז זה הזמן להוציא אותן..

אה, איזה ריח!!!

כמובן מכינים צלחת עם נייר סופג, על הצלחת מניחים את הביסים שלנו:)





































מכינים את הציפוי:

מרתיחים מים בסיר, מניחים מעל סיר קטן יותר, בתוך הסיר מניחים את קוביות השוקולד החום (לא להמיס הכל בבת אחת)
כשהשוקולד נמס, טובלים כל סופגניה בשוקולד, מניחים על נייר אפיה ומעל מפזרים שוקולד לבן מגורר.
מחכים להתייצבות, או שמכניסים למקפיא לכמה דקות.

אפשר גם לעשות צורות וקשקושים...(אפשר גם ללכלך לבנתיים את הבית בהרבה שוקולד:)


והכי חשוב לעשות ביס:)






































איך יצא?