יום חמישי, 21 באפריל 2016

החיים בשחור לבן.

עולם צבעוני הוא עולם יפה, עשיר ומגוון.

אבל.

בשחור לבן.

הוא מגלה לנו פרטים אחרים, מספר סיפורים מסתוריים.





הדמויות מקבלות נופך אחר.

הן מעבירות את התחושות העמוקות.

את הסיפור שהוא לא מגלה.

אבל השחור לבן, מוריד כיסוי.

ומספר לנו.



על חיים שמסתתרים מאחורי הצבע.

על מבט.

עמוק.

חודר.






































הוא מראה לנו את הבוהק שבחושך.




הוא גם מסתיר.

את הנגלה בצבעים.

וזה חלק מהסוד.

של השחור.

והלבן.




צילום בשחור לבן.

זה כניסה לעולם אחר.

נטול צבע.

אבל מלא ביופי שאין כמותו.



הקמטים עמוקים יותר בשחור.

המבט חד יותר.

הצללים משחקים משחק של אור וצל.

ויוצרים את הדרמה שבתמונה.




והחורף שהולך מאיתנו נמוג לתוך אביב פורח וצבעוני.

היה שחור.



אפלולי.



והשנה לא היה בו לבן.

וכשהעצים התחילו לפרוח.

להראות ניצני אביב.



ידעתי שהוא הולך.

ובמקומו הגיע.

המטאטא.



חבוט ועייף.

בישר על בואו של חג החירות.

והלחמניות שכבר נעלמו מהמדפים.



סיפרו שפסח כבר כאן.

עוד רגע קט.

והגברים ברחובות.

שתפסו אתנחתה קלה לקריאה שווה.

פתחו את "בין הזמנים"



ובתוך כל השחור לבן.

בצבץ הצבע.

מלא רוויה, מבשר על עולם צבעוני.

עם שלל גוונים וצבעים.



כי בסופו של דבר.

עולם של שחור לבן.

הוא עוצמתי ויפה.

אבל אי אפשר בלי הצבע.

שמרגש.

ומעורר.

תשוקה גדולה.

לאביב פרחוני מלא בצבעים!

♥ ♥ ♥

חג אביב שמח ופורח!


יום רביעי, 6 באפריל 2016

סקשן

הלכתי לתומי.
אמרתי אם כבר הוא הולך אני אבוא גם.
אז בעלי יצא בזול.
השלמה וסתימה שנפלה.

אני?

גיליתי את ה"לונה פארק" שאצל רופאי השיניים. מערת שדים בתוך הפה.

10 חורים!

לא חשבתי לרגע על החור בכיס.

חשבתי על הסקשן. והרעש המצמרר של המקדחות הקטנות האלה.
והכפלתי את זה עשר פעמים.

נהייה לי צמרמורת עוד לפני שזה התחיל.


אני לא מכירה רופאי שיניים.
מבחינתי מרפאת שיניים זה מקום שעדיף לא לדרוך בו.

אף פעם לא סבלתי מבעיות בשיניים ואני לתומי חשבתי שזה ימשיך כך לנצח.

אז מאותו היום התחלתי לבקר את הרופא, ביקור שבועי.

פעם ראשונה.

אני נשכבת במיטה-כיסא.
הדופק שלי נשמע בשקט שבחדר.

מעלי יש מנורה צהובה עליה יש מדבקה.

על המדבקה מצויר פרצוף.

מכל הפרצוף ראיתי רק את הפה הענק שנפער מולי מתוך המדבקה.

הבנתי שכך אני אמורה להיות עכשיו במשך 40 דקות.

לא חיזקתי אף פעם את שרירי השפתיים, כך שהגעתי לא מוכנה בעליל למצב של פתיחת פיות.

מצד ימין אני רואה את הכפפה הלבנה עסוקה במשהו.

ואז מזרק.

ישר לכיווני!

הדבר הראשון שעשיתי היה "הגנה" העפתי את ידו של הרופא אחורה.

קבלתי הרצאה.

חינם.

אז למדתי לקשור את הידיים לידיות הכיסא.

והרופא היה אדיב, ממש כמו מורה.

אם כואב מרים אצבע.

הסכמתי.



ואז התחיל המסע במערת השדים המפחידה.

כבר שכחתי להרים אצבע.

כי הייתי בטוחה שאני מתה.

הפרצוף מעלי פער את פיו.

התקרה הייתה משעממת להחריד.

למה לא מעצבים את התקרה במרפאות שיניים? מה אני אמורה לעשות 40 דקות? לבהות בפלורוסנטים מהבהבים?

לא גמרתי לזוז על הכיסא.

לפחד.

להתפרצף בכל הבעות הכאב שקיימות.

וגם לנסות לשכוח שאני במרפאת שיניים.

לעשות לעצמי דמיון מודרך.

שאני בעצם מתחת לקרקע.

והמקדחה הזו זה דחפור.

והסקשן זה שואב אבק ענק.

ושאני בתחרות של "מי שמצליח לא לנשום הכי הרבה זמן"

עצמתי עיניים.

פתחתי.

נשמתי.

הפסקתי.

זזתי.

קשרו אותי.

40 דקות נמשכו לשעה ורבע.

כמובן שבזכותי.


אל תאכלי שעתיים.

מי בכלל יכול לחשוב על אוכל? כשחצי מהפה שלי בלי תחושה?

לא אכלתי יום שלם.

פחדתי שזה יסתום את הסתימה.

פחדתי שנרדמה לי הלשון

ויותר לא אוכל לדבר.

ובעלי סבל מפחדי

ונהייה לו פחד מאשתו שמפחדת מפחדים.


בטיפול הבא קבלתי מחמאה מהרופא.

והסייעת הבטיחה לי מתנה, רק שזה כבר נגמר ואזל...

ואני בעד לחוקק חוק מתנות למטופלים מבוגרים אצל רופאי שיניים.


מחר יש לי טיפול אחרון.

אחרי שניקו לי אבן וכמעט תלשו לי את השיניים

וכבר פחדתי שאצטרך תותבות או השתלה

אז מהיום אני מקבלת על עצמי.

כל חצי שנה שיננית.

כל שנה מעקב אצל רופא.

וניקוי השיניים הפך אצלי לטקס ארוך במיוחד.

הכול שווה כדי לא לראות את הסקשן.

ולא את הפרצוף הזה שדבוק למנורה.

מחר אני עושה מסיבת פרידה.


ואם לא יצא לכם לראות רופא יותר מ-800 יום.

רוצו אליו.

רק כדי לדעת שאין לכם מכרסמים בשיניים.

וגם סתם, כי יש אצל הרופא מדבקות וכפפות בלון! שווה!


בין כל הקבלות שקיבלתי על עצמי.
קבילתי על עצמי להכין סנדוויצ'ים לבעלי היקר וגם לי.

אז אני מכינה ממרחים. שמה בצנצנות.

ואז יש בסיס. 
וידוע שאחרי שיש בסיס הכל הרבה יותר קל.

אז קבלו מתכון לממרח חצילים, ולממרח פסטו:

ממרח חצילים קלוי:

עוטפים חציל בנייר כסף, קולים על אש גלויה כ-20 דקות עד לריכוך.
מסירים מהאש (אלה מה?) מקלפים את הקליפה.
טוחנים עם 3-4 שיני שום (או פחות תלוי מה רמת סבילות החריפות שלכם) 
מוסיפים מלח, ושמן זית- מתחילים מרבע כוס וממשיכים הלאה אם צריך.

ממרח פסטו:

2 חבילות עלי בזילקום
4 שיני שום
1/4 כוס צנוברים
1/2 כוס שמן זית
מלח 

טוחנים רק את עלי הבזילקום (להפריד מהגבעול) מוסיפים את שאר החומרים
וטוחנים בבלנדר ידני. 
הערה לגבי הכמויות, כיון שאני ממש לא עובדת לפי כמויות, גם אתם אל תעבדו כך, נסו מה בא לכם...


ואת הפשטידה הטעימה שראיתם כאן בפוסט קל מאוד להכין:
אין לי מתכון לפשטידות, יש לי כן מתכון בסיס וכל פעם אני משנה.

1/3-1/2 כוס קמח
2 ביצים
1 כפית אבקת אפייה
מלח ופלפל

ועכשיו התוספות:
בצלים מגוררים (עדיף כמה סוגים)
קישוא מגורר
קוטג'
פטרוזיליה קצוצה
כפית אבקת מרק בצל

מערבבים הכל.
יוצקים לקאפקייקס

מעל מניחים פרוסות פטריות.

אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות למשך כחצי שעה- 40 דקות (כמו טיפול אצל רופא שיניים)
עד שהפשטידה מזהיבה.

שיהיה ערב פסח נפלא!

שבוע הבא אני מתחילה לסדר את הבית..אה, גם לנקות
אז בטח לא אהיה כאן הרבה.






יום ראשון, 3 באפריל 2016

מריחים את האביב ♥

לניסן יש ריח נפלא.
ריח של פריחה והתחדשות.
השדות פורחים, מנוקדים בצבעים עזים של אדום, צהוב, ורוד.
השמים התכולים קוראים לנו לצאת החוצה.
והפרפרים הלבנים גורמים לנו לרוץ בשדה בידיים פרושות...
כך מתחיל האביב.



סבון הוא אחד מהחומרים הכי מבוקשים בערב פסח.
אבל אני לא מחפשת את הסבון שנמצא בבקבוק אפור, עם ריח של נקיון.

אני רוצה להכניס הביתה, סבון עם ריח ורדים,
ועדיף גם פרחים,
ועלים.
אז למה שלא נעשה עציץ מסבונים?

איך עושים סבון?
כדי ליצור סבון נצטרך כמה חומרים פשוטים:
שביבי סבון לבן.
צבע מאכל או צבע לסבון.
בושם לסבון בריח שאתם אוהבים או לחילופין שמן אתרי.
תבנית סיליקון לצורה שנבחר.
כוס מדידה מפלסטיק עמידה בחום.
מקל ארטיק לערבוב.
אני השתמשתי במזרקים לבושם, אבל ניתן להשתמש בכפיות או כוס מדידה קטנה.
היחס הוא 30 מ"ל ל-1 קילו סבון.



דבר ראשון שמים בכוס המדידה שביבי סבון.
לתבנית כמו בתמונה ממלאים 350 מ"ל.

שימו לב יש 2 שיטות להמסת הסבון:

1. המסה סיר בתוך סיר- מחממים מים בסיר אחד. מניחים את כוס המדידה עם הסבון בסיר, מחכים
עד שהסבון ימס, יש לערבב מידי פעם. המסה בסיר איטית בהרבה מהמסה במיקרוגל.

2. המסה במיקרוגל- מכניסים את הכוס למיקרו, מכוונים את הטיימר ל-30 שניות. מוצאים, בודקים אם הסבון נמס, אם
יש עדיין גושים מערבבים, מכנסים שוב לכמה שניות ומוציאים. שיטה זו מהירה וקלה מאוד והיא מומלצת יותר!

אחרי שהמסנו את הסבון, מערבבים אותו בכוס מהר שלא יתייבש, מוסיפים 10-5 מ"ל של בושם (כל אחד לפי טעמו וריחו)
טיפה או כמה של צבע מאכל. (כל צבע מאכל מתנהג אחרת, אז לכן עדיף להתחיל עם טיפה, לערבב ואז להמשיך אם רוצים עוד)

אחרי ערבוב אחד

ערבוב שני. 

לפני שאנחנו יוצקים את הסבון לתבנית, כדאי להשפריץ קצת אלכוהול על התבנית. זאת כדי למנוע בועות סבון.
שימו לב, יש לעבוד מהר ובזריזות, הסבון מתקשה!



יוצקים את הסבון לתבנית,
ומשאירים לייבוש.



אל תמהרו להוציא את הסבון.
כדאי להמתין כ-10 דקות או יותר עד שמרגישים שהסבון קשה.
אחרי שמוצאים את הסבון זה לא אומר שהוא כבר מוכן לשימוש! יקח לו עוד יום לייבוש מלא. אבל הוא כן מוכן לעבודה!



שולפים את הסבונים מהתבנית.

אה, איזה ריח נפלא! והם נראים מדהימים ויפים!

עכשיו מה שנותר זה לארוז אותם למתנה, בקופסה או בצלופן.





בטח שמתם לב לנמשים שיש לסבונים בתמונה.
אז בעיקרון הם לא יוצאים עם נמשים, מתי כן?
כשהסבון לא מעורבב 100% טוב.
כשצבע המאכל מפשל לנו.
אני ממליצה על צבע מאכל פשוט שיש בסופרים. הם הכי טובים.
ולהדרכה התעצלתי להכין חדש, אז קבלו את הנמשים באהבה:)

וכמובן, יש גם עציץ!
שהוא הרבה יותר מושקע!

רוצים להכין עציץ?
אפשר להסתכל על התמונה ולקבל השראה.
ואפשר גם להירשם לסדנה שאני עושה ולצאת עם עציץ מרשים במיוחד!

ועכשיו--- אתם בוחרים את התאריך לפי האופי שלכם!

איזה טיפוס אתם?

1. טיפוס האביב- אוהבים לצאת ולהתאוורר, להכיר אנשים חדשים, ליצור וללמוד.

2. טיפוס הפסח- אם יש לכם מטלה לסיים לא תצאו לשום מקום עד שתסיימו אותה, אח"כ יש על מה לדבר.

3. טיפוס הבית- נחמד לכם לקרוא, לראות תמונות, קצת חוששים לנסות משהו חדש, ללכת למקום שאתם לא מכירים כ"כ.

אם אתם טיפוס אביב.-לכו על סדנה השבוע. בתוך הלחץ של פסח, בין הריחות של החומרים החריפים. תזרקו את הכפפות ורוצו לעשות משהו לנשמה!

אם אתם טיפוס הפסח- תסמנו לעצמכם מטלה שאותה תסיימו עד רביעי הזה. בשעה 7:00 בערב אתם כבר אמורים להיות אחרי המטלה. ואז..תתארגנו ותבואו לסדנה השבוע. נראה אתכם עושים את זה!

אם אתם טיפוס הבית- תקבעו עם חברה, שכנה, או קרובת משפחה ובואו לסדנה כיפיית במיוחד. אין כאן אנשים מלחיצים,
הקבוצה קטנה, והאווירה חמה וידידותית. אין צורך בידע באומנות. כל אחת תצא עם עציץ נפלא. וסבון וחומרים יהיו בשפע!

אבל---

אם אתם טיפוס שאין על מה לדבר! בערב פסח לא יוצאים מהכפפות.
אז בחרו בתאריך שאחרי פסח--




נרשמים במייל sirkis.blog@gmail.com
יש לכתוב בנושא ההודעה סדנת סבונים + את התאריך שבחרתם.

מחכה לכם!