יום שישי, 24 ביוני 2016

טעם של חג ♥

יצאנו בשעה 3:30. הרחובות היו מלאים באנשים, חסידים שזה עתה חזרו מהטיש, ילדים שכבר לא בדיוק בקטע של לשבת וללמוד כל הלילה, ועדיין הם חייבים להיות ערים, אז הם משחקים בחוץ עם עגלת סופר נטושה, כמה לומדים שיושבים בחוץ שואפים אוויר קר וצלול, וכמובן אנחנו, ועוד כמה כמונו שעושים את דרכם לשריד בית מקדשנו.
זה אחד מהמראות שאני לא מוותרת עליהם, חוויה עצומה ללכת לכותל בליל שבועות, הלילה  הוא לא לילה, וכולם צועדים ביחד, עולים לרגל.
בצומת, לפני ההחלטה אם נמשיך הלאה לשבטי ישראל וללכת דרך שער יפו, או לפנות שמאלה לרחוב הע"ח לעבר שער שכם, התלבטנו, בפרט שכל האנשים צעדו קדימה לשבטי ישראל, הפור הוטל, ופנינו שמאלה.
והמחזה שהתגלה לעיננו היה מדהים, מרגש, וכן, עד כדי דמעות בעיניים.
קבוצה ענקית של בחורי ישיבות צעדה לאורך רחוב סולטן סולימאן, ספרי תורה בידיהם, ושירה מרגשת מלווה את ספר התורה, שירה של שמחה ואהבה שאין כמוה. לא היה איש שנשאר אדיש לנוכח המראה. לראות את הרחוב שביום יום עמוס בגויים, מלא כרגע ביהודים, בני תורה, שרים ורוקדים עם ספר תורה ביד. זה מחזה שאנו שואפים אליו, וחולמים עליו. והנה הוא מתגשם לנגד עיננו. הם כולם שרו, לא היה אחד שלא שר ורקד. האווירה הייתה טהורה וקדושה...וזה חלק מהאווירה של העלייה לרגל בחג השבועות.

הכותל קידם את פנינו עם נגיעות ראשונות של שמש של שחרית. התפילה הייתה מרוממת. להיות שם ולבקש "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים.." זה אחרת. עם יותר כוונה ויותר הבנה. כשרואים את עם ישראל ברחבת הכותל, כולם ביחד. מניינים שמורכבים ממגוון מגזרים, חסידים, ליטאים, ספרדים ודתיים. זה מרגש! חלק מהחיבור שקיים רק בכותל.

אומנם, החג מאחורינו, אבל הטעם עוד נשאר עמוק בלב.








































לכבוד החג הכנתי את העוגה הטעימה הזו, המתכון התפרסם במדור המתכונים שאני כותבת בקומיקס פלוס,
לכן הוא יכול להתפרסם רק עכשיו כאן בבלוג, אבל זה שווה, דווקא אחרי שעברו כמה שבועות משבועות,
העוגה הזו תחזיר אותנו אחורה לטעם של החג.

עוגת רולדה חלבית

אחת העוגות הטעימות ביותר! טעם עדין ומתוק שלא נשכח ♥

החומרים לעוגה:

4 ביצים
1/2 כוס סוכר
1 כף תמצית וניל
1/4 כוס שוקולית
1/2 כוס קמח
קורט מלח

החומרים למילוי:

3/4 מיכל שמנת מתוקה (250 גרם)
3 כפות פודינג וניל
5 כפות חלב

החומרים לציפוי:

1 חפיסת שוקולד חלבי
חצי חפיסה שוקולד לבן
1/4 מיכל שמנת מתוקה (אפשר גם פחות)
מעט חלב

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור לחום גבוה- 200 מעלות.
2. בעזרת מקצפה ידנית, מקציפים 4 חלבונים (שומרים את החלמונים בקערה נפרדת) ומוסיפים את הסוכר בהדרגה, מוסיפים לקציפה את החלמונים, ושאר החומרים- ניתן לערבב במטרפה ידנית.
3. מרפדים תבנית בנייר אפיה, מעבירים את הבלילה לתבנית.
4. אופים כ-10 דקות בחום גבוה. כשהעוגה עדיין חמה מניחים אותה הפוכה על מגבת,
מסירים את נייר האפיה בעדינות.
5. מגלגלים את העוגה לרולדה כשהיא עטופה במגבת. מניחים לצינון.

לבנתיים מכינים את המלית:
1. מקציפים שמנת מתוקה, מוסיפים את הפודינג והחלב.
2. ממיסים שוקולד בבן מארי.
3. לוקחים מעט מהשוקולד המומס ומוסיפים לקצפת.
4. בעזרת מרית מורחים את המלית על הרולדה, מגלגלים את הרולדה בחזרה.
5. מצפים את הרולדה בשוקולד: מוסיפים את השוקולד המומס לשמנת המתוקה שנותרה לנו, שימו לב על השמנת להיות בטמפרטורת החדר (לא קרה) כדאי גם לשים על הגז על להבה נמוכה, לערבב את השמנת והשוקולד ולהוסיף מעט חלב. מערבבים עד לקבלת תערובת חלקה.
6. מצפים את העוגה בשוקולד בעודה חמה.

העוגה מוכנה! כדאי לשים אותה בקרור שהציפוי יתקשה ואח"כ להוסיך שוקולד לבן מגורר.
לפרוס פרוסה ולהתענג על טעם נפלא!

שבת שלום ומבורך!


















יום רביעי, 15 ביוני 2016

מי אמר שוקולד ולא קיבל?

היא הייתה סדוקה, והשוקולד שבצבץ ממנה העיד על רעידה  בעוצמה חזקה.
את תהליך הסדיקה היפה של העוגיה, ניתן לראות בצפייה דרך חלון התנור, וברגע שהמרקם
העליון מתחיל להיסדק, סף הרגש מתחיל לעלות.
זה נחשב להצלחה.



























כשראיתי אותה בתמונה. לא יכלתי להשאיר אותה על המסך.
אז הבאתי אותה אלי הביתה.

עם עירבוב נכון של ביצים, קמח ושוקולד היא נוצרה.

עוגיה משולמת.

שגוררת עוד עוגיה ועוד עוגיה.

עד שאתם נשארים עם פירורים, קופסה ריקה.

וטעם גן עדן בפה.


את המתכון הנפלא גיליתי בבלוג המדהים של יוצרת מוכשרת, ברוכי, בעלת הבלוג, מסבירה שלב אחר שלב איך להכין את העוגיות, כך שגם אחת כמוני לא תצליח לפשל.

אז תעשו קפיצה לבלוג ותעברו על ההוראות והתמונות היפות. תכינו עוגיות כאלה..
ואני ממליצה מראש, תכינו כמות כפולה.

לי יצא כמות של 25 עוגיות, והתחסל כבר בתוך 24 שעות.(לא מאמינה שבאמת אכלתי כ"כ הרבה!!!)

עוגיות שוקולד שעושות כל אחד שמח:)

כ- 25 עוגיות בגודל שפוי....(אלא אם כן אתם עושים עוגיות ביס)

225 גר' שוקולד

50 גר' מרגרינה או שמן

2 בצים

3/4 כוס סוכר חום

1 כף תמצית וניל

3/4 כוס קמח

1/2 כפית א. אפיה

שוקולד ציפס לפי הטעם והמראה.

1/2 כפית מלח

אופן ההכנה:

מחממים את התנור לחום של 180 מעלות

ממיסים את השוקולד והמרגרינה בבן מארי.

מקציפים בימים שלמות בקערת המיקסר עד לקבלת קצף יציב,

מוסיפים את הסוכר בהדרגה, מוסיפים את שאר המוצרים היבשים ומקפלים לתוך הקצף בתנועות קיפול עדינות,(אצלי תמיד התנועות קיפול מסתיימות בערבוב מהיר ועצבני)

מוסיפים את השוקולד המומס עם המרגרינה ומאחדים הכל לתערובת אחידה.

מעבירים את התערובת לשקית זילוף, (לא סובלת שקיות זילוף, התערובת נדבקת, הכל נמרח, וחצי מהכמות הולכת לפח)

מזלפים תלוליות שוות על נייר האפיה ומפזרים מעל את ה'צ'וקלדצ'יפס' (כאן תתפרעו)

אופים בערך 10 דקות.

העוגיות מקבלות קרום ונסדקות ובפנים נשארות רכות ועסיסיות. (אח, איזה רכות יש להן)

מוציאים מהתנור, מצננים לכמה דקות (אני לא חיכיתי הרבה זמן וישר תלשתי עוגיה ואכלתי)

עוד לפני שתספיקו להפריד את העוגיות מנייר האפייה, תגלו שבעצם אין כבר מה להפריד:)

ממליצה לארוז כמה עוגיות ולשלוח לאנשים שאתם רוצים לשמח. מתכון בדוק ומנוסה--תרתי משמע.


שבוע טוב.

ואם אתם מכינים תשלחו לי כמה......

אני נואשת לעוגיה מתוקה. ואפילו שוקולד מריר נורמלי אין לי בבית (איך נתקעתי עם החלבי??)

יום שלישי, 7 ביוני 2016

הוא לא יומרני.

הוא לא מקצועי.
ולא מדויק.
לא תוכלו למדוד את הקוטר
כי הוא משתנה מסיבוב לסיבוב.


אבל יש לו טעם.
מתפצפץ ומתוק.
קרמי ועדין.

ויש לו לוק.
אלגנטי.
אבל לא יומרני.


זה קינוח.
בלי כישורים קולינריים.
בלי תצוגה מרהיבה
של זילופי אדריכלות.


מה שצריך.
זה אהבה לקצפת.
אהבה ללוטוס.
ואהבה לפשוט.



אפשר להפוך אותו
למוצג הנדסאי.
לזלף בקוטר של 0.5 מ"מ.
לגרוס לחלקיקים בגודל של חיידק מצוי.
ולזלף את קרם הלוטוס המבריק,
בצורות גאומטריות שאפילו פיתגרוס לא היה עומד בהן.


אבל אני הרי לא טובה במדידות,
את זה השארתי לבעלי שלא מתחיל שום דבר בלי למדוד.

אני לא טובה בזילוף מקצועי.
את זה אני משאירה להנדסאי זילוף בע"מ.

אני טובה בלדפוק אגוזים בפטיש שניצלים.


לשכוח שיש ממרח לוטוס על הגז.

ולזלף מוס באומנות נוסח פיקאסו.

אני עוד יותר טובה.

באכילת המוס. קרי "ליקוק" בלשון העם.


אם יש לכם קצפת מיותרת בבית, משאריות של יומולדת לאחיינית בת שנה.

ואם יש לכם רצון עז לצלם צלחת שזה עתה ריססתם בספריי לבן.

ואם ממרח הלוטוס שכבר שוכב כמה חודשים בבית קורץ לכם מהמזווה.

הפשילו שרוולים.


והכינו קינוח לוטוס.

אלגנטי, ספורטיבי. בהיר וחשוך.



החומרים:

1. חבילת קצפת ריצ'

6 כפות גדושות ממרח לוטוס (האמת, זה לפי הטעם כמו מלח ופלפל)

אגוזי פקאן מסוכרים--גרוסים.

אופן ההכנה:

מקציפים את הריצ' לקצפת יציבה.

ממיסים את ממרח הלוטוס.

מוסיפים 3/4 מהכמות (של ממרח הלוטוס) לקצפת בתנועות עטיפה.

מזלפים זילוף גאומטרי מדויק. בקוטר שלא עובר את החצי סנטימטר...

סתם.

לוקחים כפית מניחים בצלחת שיראה גוש גדול ומכוער.

מלמעלה מזלפים את ממרח הלוטוס, פשוט לוקחים מזלג ועושים ווישים באוויר.
-לא אני המלצתי...:(

מלמעלה מפזרים את האגוזים הטעימים הגרוסים המתפצפצים.

מגישים קר בלבד!

עם כפית.



מאחלת לכם חג שבועות שמח, ומאחלת לנשים לנצח את הגברים בענין הסעודה החלבית:)
אני כבר חוגגת ניצחון!!!

אשמח מאוד שתגיבו לי כאן למטה, זה יותר נחמד לדעת שקוראים את מה שאתה כותב.

חג שמח וחודש טוב ומבורך!




יום ראשון, 5 ביוני 2016

ירושלים שבלב ♥

ירושלים.

היא יותר מעיר.

היא ספר סיפורים של אנשים, שפות ומנהגים.

היא פסיפס של ישן וחדש.

ויש לה משהו מסתורי שכמה שאנסה לגלות אותה, היא תסתיר עוד.



יש דברים שרואים רק בה.



ודברים שקורים רק אצלה.



כמו לקרוא לשני רחובות באותו שם, אחד ברוממה ואחד בבית ישראל.



למחוק כיתובים בשפות אחרות במקוריות ובשנינות.



לדבר אל הקירות והאבנים:)



לגלות מקומות שקטים ויפים.



לחזור אחורה בזמן.



ששוק יהיה פתוח עד חצות.



ומחירי הדירות יטפסו ויעלו ללא קשר לאיכות הסביבה בשכונה.



זו ירושלים.

אסופה של מגזרים. דתות ואנשים.



וכולם.

באים לשם.



לכותל.

שאוסף את הדמעות.



ששומע את השמחות.

התפילות.

הבקשות.



והוא אף פעם לא יהיה לבד.



כי תמיד יהיה שם משהו.

שרוצה להרגיש את ה', קרוב יותר.

גם כשבחוץ צונחות המעלות.



היא שונה.

יש בה טוהר וקדושה.

ויש בה אהבה חזקה.

ובכל חג מחדש. נעלה לרגל.

כולם.



ירושלים.

היא בלב של כולנו.

גם בליבם של אלה שהרחיקו נדוד...להרים מסביב.



כי כל הדרכים,

מובילים לירושלים.

לשנה הבאה בירושלים הבנויה!