יום רביעי, 10 באוגוסט 2016

בין חושך לאור

אנחנו כאן עדיין מצפים.
בחיים שהאור שבקצה הוא העתיד שלנו.


























אנחנו עומדים בחצי.
בין חושך לאור.


























בחיים שהם לא שחור לבן.
הם שחור לבן. צבעוני.


























ומה שאנחנו רוצים זה לצבוע את כל החצי השני.
בצבע של החצי השמאלי.


























אבל השחור כמו רודף אחרינו.
קופץ מימין לשמאל.
משאיר אותנו חצויים.


























שוב.
בין שחור לבן. צבעוני.

אבל אנחנו מאמינים. שיבואו ימים אחרים.

שתיפתח דלת אחרת שתוביל למקום.

עם האור.

ושם נישאר תמיד.






































והאור יהיה במנהרה. ולא נצטרך את האור בקצה. כי האור שם יהיה חזק מסנוור.

וזה יקרה.

באמונה שעכשיו. בתפילה שהיום.

הוא יגיע.

הגואל.

אמן!