יום ראשון, 5 בפברואר 2017

חמש ♥

חגגתי שמונה עשרה קיצים,
השמים באותו יום היו תכולים,
האנשים ברחובות היו שגרתיים, כתמיד.
דבר אחד בטוח.
כלי זמר לא נגנו באותו היום.
אבל אני חגגתי את מציאותי כאן בעולם,
את השנים שעברתי.
ואת הגבול שאני חוצה היום.







































שמונה עשרה הוא גיל שמתחילים
לחפש.
את החצי השני.
את מי שאמור להשלים אותי
ואותו.






































אספתי אותם כמו חלוקי נחל
שחיכו לי ליד מימיו הזורמים של ליבי
וחשבנו שאולי זה ילך
וזה לא.







































אז נפרדנו בהבנה,
וחזרתי לחפש את מי שיתאים לי.







































הספקתי לחגוג תשע עשרה
והקיץ ההוא היה חם ומחניק
רציתי להיות לבד ליד הנחל
בלי לאסוף אבנים.

אז כיסיתי אותם בערמת חול
ושכשכתי רגלי במימיו הצלולים
של נחל דקיק סוער וגועש
צלילי המים יצרו מנגינה
של כינור מנגן בדו ולה.







































ובשקט הזה חגגתי עשרים
ואפשר לומר שהגבול כבר נחצה.
עברתי לצד השני של הנחל
מקווה הפעם למצוא.







































ואז הוא הגיע,
הראשון אחרי השקט.
צנוע וענו.
עם חיוך כובש.







































ולפני שידעתי מה שמו,
הרגשתי את הפאזל שלם.







































וריחפתי בין עננים לבנים
של חלומות רכים
ובהגיע היום והטבעת נענדה
הפכנו לבעל ואשה.







































ביחד
צעדנו בשביל
שסללנו,
ביחד
חווינו,
ביחד
חיינו,
את הרגעים
בשעון,
את הימים
שבלוח,
וביחד
יצרנו
את החלק שלנו האחד.

ובנינו בית.








































והרחבנו
את
המשפחה,
עם ילדה
קטנה,
שהרחיבה את הלב
לשלושה.







































ובכל שנה
אנחנו נעצרים בחורף
עת המים קופאים
והרוחות נושבות בעוז
ואין צללים ברחובות.

בבית חמים
אנו חוגגים
עוד 365 ימים
שעברו,
שיעברו,
שנהייה שם כמו אז,
ויותר,
זוג שמשלים,
ויוצר,
אחד שלם.







































♥ ♥ ♥

חוגגים יום נישואים? התמונה האחרונה שבפוסט (זוג ולב) ניתנת לקנייה
ומגיעה באופציה של כרטיס ברכה, הדפסה על עץ, תמונה עם מסגרת. בכל גודל שתרצו.
המתנה הרומנטית לבן או בת הזוג. להזמנות צרו איתי קשר shoshkaner@gmail.com